רע"צ 46150-07-15 ברבי נ' פרץ

1.בקשתו של המבקש, הזוכה בתיק הוצל"פ 01-04719-34-1, ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 8.7.15 של כב' רשם ההוצל"פ עמית גולן, שדחה בקשתו לבטל חיובו בהוצאות לאוצר המדינה והורה לו להשיב למשיב, החייב בתיק ההוצל"פ את המיטלטלין שעוקלו והוצאו ביום 13.8.13 ומוחזקים במחסן ההוצאה לפועל.

2.נציגת היועמ"ש ביקשה אורכה להגשת תגובה לבר"ע ואולם לא הוגשה כל תגובה, עד למועד מתן פסק הדין.

המשיב הגיש תגובה ומסר כי אין לו עמדה בשאלת חיובו של המבקש בהוצאות ובאשר למיטלטלין הודיע ללשכה כי איננו מעוניין בהם בהיותם חסרי ערך וכי בהתאם להחלטת ביהמ"ש המחוזי הוציא החנוכיה והמקפיא.

3.לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות וההחלטות שניתנו בתיק ההוצל"פ החלטתי לדון בבר"ע כבערעור ולקבל את הערעור, כמפורט להלן.

באשר לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לאוצר המדינה, לא מצאתי כי בנסיבות העניין היה נכון לחייב בהוצאות.

דומני כי נפלה אי בהירות בענין המיטלטלין כאשר החלטת ביהמ"ש המחוזי הורה להשיב שני פריטים בלבד מכלל המיטלטלין שעוקלו והורה למשיב לשאת בהוצאות ההובלה והאיחסון.

4.מסתבר כי המיטלטלין האחרים הוחזקו במחסן ההוצאה לפועל במשך כשנתיים כאשר המבקש לא פועל למכירתם למרות שעיכוב הביצוע בוטל וערעורו של המשיב בוטל שאף הוא לא פעל להוצאת המיטלטלין וקבלתם לרשותו.

בתאריך 2.7.14 החליט ביהמ"ש המחוזי כי אם לא יפעל המבקש תוך 7 ימים, יש להשיב המטלטלין למשיב ללא דיחוי. החלטת ביהמ"ש ניתנה בעקבות פנייתה של מזכירות ההוצל"פ לביהמ"ש למתן הוראות לגבי המיטלטלין, פנייה שצריכה הייתה להעשות לרשם ההוצל"פ.

5.ב"כ המבקש הודיע למזכירות ההוצל"פ כי אין לו התנגדות להשבת המיטלטלין למשיב ואולם המשיב לא טרח להוציא את המיטלטלין ואינני סבור שעל המבקש היה לקחת את המיטלטלין אלא על מחסן ההוצל"פ היה לעתור לקבלת צו למכירת המיטלטלין לכיסוי הוצאות האיחסון או לעתור להשמדתם של המיטלטלין.

באשר להוצאות האיחסון, סעיף 9(ב) לחוק ההוצאות קובע כי ההוצאות לנקיטת הליכים יחולו על החייב ודינם כדין החוב הפסוק.

העיקול הוטל כדין, החוב של המשיב הינו סופי וחלוט ואף ערעורו של המשיב נדחה.

6.אשר על כן, מבוטל חיובו של המבקש בתשלום הוצאות לאוצר המדינה.