שפייזמן נ' אלימלך ואח'

המבקשת ( היא החייבת בתיק הוצל"פ מס'- 506500-01-16), מבקשת לתן לה רשות ערעור על החלטתו של כב' רשם ההוצל"פ מר שרון קרן, מיום ה- 27.2.17, לפיה: יש מקום וכדאיות כלכלית של ממש, לממש את בית מגורי המבקשת, ברחוב יבניאלי 15, גבעתיים, הידוע כגוש 6156 חלקה 383 (להלן "הנכס"). במסגרת תיק ההוצל"פ האמור. כמו כן, במסגרת אותה החלטה, קבע כב' הרשם כי יש להותיר על כנה את החלטתו מיום ה- 6.11.16, לפיה: הנושה המובטח יפתח בהליכים למימוש הנכס, שאם לא יש מקום לאפשר ליתר הנושים, הלא מובטחים, המעוניינים בכך, לממש את הנכס.

עיקרי העובדות

1.תיק ההוצאה לפועל, האמור לעיל, נפתח כנגד המבקשת ע"י המשיבה-1, לצורך ביצוע פסק דין שניתן בבית משפט השלום בת"א, במסגרת ת.א 1943-10-14.

2.ביום ה- 6.7.16, הגישה המשיבה-1, היא הזוכה בתיק ההוצל"פ, בקשה למינוי כונס נכסים על ה"נכס" האמור לעיל, לשם מכירתו.

3.בהחלטתו מיום ה 6.11.16, קבע כב' רשם ההוצל"פ, כי הנושה המובטח (להלן המשיב-2), יפתח בהליכים למינוי כונס נכסים לעניין הנכס. באם לא יעשה כן, יש מקום לאפשר למשיבה-1, היא הנושה הלא מובטחת, לממש את הנכס.

4.ביום ה- 6.12.16, הגישה המבקשת, לבית משפט זה, בקשת רשות ערעור על החלטתו של כב' רשם ההוצל"פ מיום ה- 6.11.16 ( רע"צ 65707-11-16). בפסק דינו מיום ה- 12.1.17, קבע בית משפט זה, כי דין הערעור האמור, להידחות בכפוף להחזרת הבקשה למינוי כונס נכסים להחלטת הרשם הנכבד לאחר שיברר ביסודיות את שאלת הכדאיות הכלכלית במימוש הנכס, בדרך שימצא לנכון ולאחר שעמדות כל המעורבים תהיינה בפניו.

5.בהחלטתו מיום ה- 27.2.17, קבע כב' הרשם כי: לאחר שעיין בטענות הצדדים לעניין הכדאיות הכלכלית במימוש הנכס, הגיע למסקנה כי יש מקום וכדאיות כלכלית של ממש במימוש הנכס כפנוי. ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

עיקרי טענות המבקשת

1.המבקשת טוענת כי אין כל כדאיות כלכלית במימוש ה"נכס" ובמינוי כונס נכסים לשם מימושו.

2.המבקשת טוענת, כי היא מתגוררת בנכס וכי לאור הוראות הדין, הנכס יימכר כתפוס.

לטענת המבקשת, לאור נסיבות אלו, במידה וימונה כונס נכסים ל"נכס" וזה יימכר כתפוס, תניב המכירה תמורה של כ- 3,500,000 ₪ בלבד. סך זה, כך טוענת המבקשת, יספיק אך בקושי לסילוק המשכנתא הרשומה לטובת הנושה המובטח, ולמשיבה-1 לא יוותר דבר.