רע"צ 37145-09-14 גורשומוב נ' ריבין

בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל (מר מוהנד חלאילה – להלן כב' הרשם) מיום 2.9.14 לפיה נדחתה בקשת החייבת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים. החלטה זו הייתה החלטת המשך להחלטת ביניים שניתנה ביום 21.8.14 לפיה נדרשה החייבת להגיש הודעה מנומקת האם קיימת מניעה אובייקטיבית מנקיטת הליך פש"ר בעניינה. משלא נתקבלה הודעה מנומקת - נדחתה הבקשה להכריז על החייבת כמוגבלת באמצעים.

המבקשת בבקשה לפניי עותתת ליתן לה רשות לערער, להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים, לעכב ההליכים נגדה ולהורות על ביצוע תשלום חודשי בסך 200 ₪.

לטענת המבקשת כב' הרשם לא בחן בקשתה לגופה בניגוד לחובה המוטלת עליו לעשות כן ועל אף הסמכות המוקנית לו לעשות כן. עוד נטען כי על פי הפסיקה הקיימת לא ניתן לאלץ חייב לנקוט בהליך של פשיטת רגל. עוד נטען כי היה על כב' הרשם לזמן את המבקשת לדיון ולאפשר לה לטעון טענותיה תוך מיצוי כללי הצדק הטבעי.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות אף מבלי שאדרש לתגובת המשיב.

להלן הנימוקים.

מבקשת החייבת עולה כי חובותיה מסתכמים בסך של כחצי מיליון ₪. המבקשת - אשר נסיבותיה האישיות מתוארת בבקשה - הציעה בבקשתה לשלם סך של 200 ₪ לחודש, נתון שכשלעצמו נראה לא סביר בשים לב להיקפם הכולל של החובות.

בהחלטתו סקר כב' הרשם בפירוט את הנתונים האישיים והכספיים שהוצגו על ידי החייבת לרבות שיעור השתכרות, הוצאות, וכו' לרבות הנתון כי לחייבת דירה בבעלותה בגינה היא משלמת משכנתה בשיעור של 2,500 ₪ לחודש. עוד צוין הנתון כי בעבר נפתחו למבקשת שלושה תיקי איחוד שפוזרו לאחר פרקי זמן קצרים מאחר והחייבת לא עמדה בתשלומים.

לא ניתן לבחון את ההחלטה מיום 2.9.14 במנותק מההחלטה מיום 21.8.14 בה נפרשו עיקרי הנתונים והשיקולים אשר ההחלטה מיום 2.9.14 הינה רק השלמה להם. עיון בהחלטות כב' הרשם מעלה כי הנתונים שהוצגו על ידי החייבת נבחנו במסגרת ההחלטה מיום 21.8.14 בקפדנות ובדקדקנות. עוד נתן כב' הרשם את דעתו על מצבה האישי של החייבת ככזה המצדיק התחשבות ואולם על פי שיקול דעתו מצא כי בהכרזתה בחייבת מוגבלת באמצעים לא יהיה כדי לסייע לעניינה וכי ההליך הראוי יותר יהיה הליך של פשיטת רגל. על מנת שלא לדחות המבקשת כליל אפשר כב' הרשם למבקשת – ושוב: לפנים משורת הדין - להגיש הודעה מנומקת ככל שיש מניעה אובייקטיבית לנקיטת הליך כאמור.

יובהר כי כבר בכך פעל כב' הרשם לפנים משורת הדין בשים לב לשיקול הדעת המוקנה לו במקרה זה בו שלושה תיקי איחוד כבר פוזרו בעבר באופן שאפשר ודי היה בנימוק זה לבדו כדי להצדיק דחיית הבקשה ללא בחינה נוספת. ממילא דחיית הבקשה לתיק איחוד רביעי - בקשה המגלמת חריג המצוי במסגרת שיקול הדעת והמומחיות המיוחדת של כב' הרשם - בנסיבות תיק זה הינה סבירה וכזו שאינה מצדיקה התערבות.

עוד יצוין כי לטעמי מלשון ההחלטה מיום 21.8.14 עולה כי כב' הרשם מצא לדחות את הבקשה כבר באותו שלב ואולם הותיר למבקשת פתח נוסף להביא לשינוי ההחלטה ככל שתוצג סיבה מוצדקת ומשכנעת לאי נקיטת הליך פשיטת רגל בנסיבות העניין. בגין ההחלטה מיום 21.8.14 לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

ואולם, על אף ההזדמנות שניתנה לה לפנים משורת הדין ומתוך התחשבות במצבה, בחרה המבקשת שלא להגיש הודעה מנומקת כמצוות הרשם אלא הודעה לאקונית בלבד ללא כל הסבר אובייקטיבי שלא היה בה כדי לעמוד בגדר דרישת הרשם ועל כן בקשתה נדחתה. בנסיבות העניין ומשבחרה המבקשת שלא להגיע הודעה מנומקת - אין לה להלין אלא על עצמה.

לעניין זימון החייבת לדיון בפני כב' הרשם - גם טענה זו של החייבת אינה יכולה לעמוד בשים לב לשיקול הדעת המוקנה בעניין זה לכבוד הרשם בהתאם לאמור בתקנה 12 (א) (ג)לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם – 1979.