רע"צ 34940-04-16 עווידה נ' עלי מחמוד טזיז ואח'

שעל פניה ולפי הפסיקה הקיימת היא מוטעית. הצד שלטובתו ניתנה ההחלטה מבקש לפתוח תיק הוצל"פ על מנת לגבות מה שנפסק לטובתו באותה החלטה, מה יעשה רשם ההוצל"פ?

בנדון דנן, התנהל הליך בבית המשפט המחוזי בו הצדדים היו אביו של המבקש והמשיבים. במסגרת אותו הליך הגיש אביו של המבקש בקשה לפי הפקודה לביזיון בית המשפט. בית המשפט נתן החלטה כדלקמן:

"3. בזיון בית משפט אינו מצריך כוונה מיוחדת. מי שאינו מקיים החלטה, חוטא בביזיון. הסעד המבוקש בבקשות כגון דא צופה פני עתיד ולפיכך אני מורה כדלקמן:

א. על המשיבים להפסיק את השימוש במגרש כמגרש חניה (חניון) החל מיום מתן החלטה זו 11.1.2009.

ב. כל יום בו ייעשה שימוש במגרש כמגרש חניה, ישלמו המשיבים קנס למבקש (ההדגשה שלי ג.א.) בסך 1,500 ₪ וזאת בשבעה ימים הראשונים, כל יום נוסף מעבר לשבעת הימים בו יופעל המגרש כמגרש חניה בידי המשיבים, יהיה הקנס 3,000 ש"ח ליום.

4. המשיבים יישאו בהוצאות בקשה זו ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪ + מע"מ."

אביו של המבקש המחה לטובת המבקש את זכויותיו לפי החלטה זו ועל פי החלטות נוספות בהן חוייבו המשיבים לשלם סכומי כסף שונים כהוצאות ושכ"ט.

על פי אותה המחאת זכות ביקש המבקש, בשנת 2014, לפתוח תיקי הוצל"פ שמטרתם היתה לגבות את סכומי הקנס הנובעים מההחלטה לפי פקודת בזיון בית המשפט וכן לגבות את סכומי הכסף הנוספים הנובעים מההוצאות שנפסקו במסגרת הליכים קודמים.

אציין כבר עתה כי ההליך העיקרי שבמסגרתו ניתנה ההחלטה הנ"ל (לפי פקודת בזיון בית משפט) נסגר בסופו של דבר בכך שהתביעה נמחקה לבקשת התובע– אביו של המבקש.