רע"צ 30361-01-16 שניצר נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

לאחר עיון בבר"ע והיות ולא ראיתי צורך אמיתי לסבך את ההליך ולגרום למשיכת זמן נוספת הנני פוסק כדלקמן:

הבר"ע תידון כערעור.

הטענה בדבר אי נימוק החלטת כב' הרשמת נדחית. כאשר צד (במקרה זה המערער שהוא ערב למשיב הפורמלי) איננו מנמק ומפרט בעצמו את כל מערכת הטיעונים והעובדות הרלבנטית, הוא איננו יכול לדרוש מהגורם השיפוטי לבצע חקירות, להעלות טענות במקומו ולכתוב תזה על ממצאיו.

במקרה דנן התייחסה כב' הרשמת לכל הטענות, שאלת הייצוג היא שאלה משנית, שיקול דעתו של צד בבחירת אופן ניהול ההליך ושיקוליו בשאלה האם יפנה לייצוג משפטי או לאו, היא עניינו ואין מה "לנמק" בנקודה זו. מעבר לצורך, תגובת המערער שעמדה לפני כב' הרשמת נערכה על פניו, ע"י עו"ד ולכן טענת הייצוג היא טענה מלאכותית.

הכל לפני שאציין שהבקשה לעיון מחדש כלל לא צורפה להליך שלפני.

הטענה בדבר קיומן של משכורת וקופת פיצויים לשם הקטנת החוב היא טענה מהותית ברם מתוך עיון בחומר המועט שצורף להליך לפני עולה בבירור כי דבר קיום המשכורת ידוע לזוכה ולכב' הרשמת אשר נתנה לגביו הוראות ושחררה את העיקול בשעתו. יצוין שהערעור כאן לא נוגע (ולא יכול לגעת) לבקשת החייב ולהחלטה בעקבותיה לשחרר את עיקול המשכורת, דבר שקרה בחודש יוני 2015.

אשר לקופת הפיצויים, צודקת כב' הרשמת בכך שמדובר היה בטענה בלתי מפורטת שהופיעה בתגובת המערער שם הוא לא פירט היכן מנוהלת הקופה אבל דאג לציין שהקופה אכן עוקלה ע"י הזוכה.

אם הקופה עוקלה ע"י הזוכה הרי ברור שהכספים ממנה נלקחו או יילקחו בחשבון (אם כי אינני נכנס לשאלה כיצד שכן לחייב חוב הגבוה מערבות המערער).

יתרה מכך, החייב חתם על הוראה לשחרור הכספים לידי הזוכה, הוראה שצורפה ע"י המערער עצמו ואם כך, על מה התלונות? לא מדובר במצב בו ניתן מיצוי הליכים לפני שהזוכה ידע או שם ידו על נכסי החייב.

לשאלה אם נפתח פש"ר אין שום משמעות אמיתית מה גם שהדבר לא נטען בתגובתו של המערער לבקשה למיצוי הליכים.