רע"צ 30023-02-17 סואעד נ' עוקלה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם שאדי ג'ובראן מיום 30.1.17 מלשכת ההוצאה לפועל בטבריה בתיק 05-07403-13-1,על פיה נקבע לחייב (המבקש) צו תשלומים חודשי על סך של 1,200 ₪.

לפי תקנה 119(ד) תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, יש להגיש בקשת רשות ערעור ל"בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו". בעניין זה ראה דברי ביה"מ ברעצ (חי') 22632-12-14 סער עמית נ' צבי טקץ':

"המבקש לא דק פורתא. בהתאם לסעיף 119(ד) הנ"ל יש להגיש בקשת רשות ערעור ל"בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו". כך, במובחן מסעיף 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, שעל פיו, באורח קלאסי, יש להגיש תובענה "לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי... מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבעמשמע, כל עוד לא זכה התובע בדינו, ומשום חובתו "ללכת אחר הנתבע", הסמכות המקומית, הקלאסית, מבקשת לכבד את האינטרס של הנתבע, הגם שהיא מאפשרת לתובע לבחור אחד מבתי המשפט ש"באזור השיפוט". שונים הם פני הדברים כאשר התובע זכה בדינו, והפך ל"זוכה". או-אז "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין" (סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967). משמע, הסמכות המקומית מבקשת עתה לכבד את האינטרס של התובע להגיש את הבקשה, כנוחותו, לכל לשכת הוצל"פ שבה יחפוץ" ומשום הטעם האמור, מורה תקנה 119(ד) כי בר"ע תוגש דווקא לאותו "בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו". (הדגשה שלי ר.א).

כן ראה רע"צ 22296-08-12 דלק נ' בנק מזרחי טפחות בעמ שם העביר כב' השופט סובל מאותו טעם, רע"צ מביה"מ בתל אביב לביה"מ בהרצליה בתחומה היתה הלשכה אשר על החלטת הרשם בתיק המתנהל בה הוגשה הבקשה.

עוד ראה רע"צ 64963-03-16 אבראהים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' שניתן על ידי.

לאור האמור,היה המבקש צריך להגיש את הרע"צ לביה"מ שלום בטבריה ולכאורה היה מקום להורות על העברת התיק לבית משפט השלום בטבריה.

2.יחד עם זאת ולמרות שהבקשה הוגשה במועד (טרם חלפו עשרים ימים מיום מתן ההחלטה -תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל),הרי מאחר שדין הבקשה להימחק,אין מקום להעביר את התיק לביה"מ אחר.

דין הבקשה להימחק מאחר שבניגוד לדין,המבקש לא צירף תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשתו. כאשר מוגש ערעור, או בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל יש לצרף לבקשה תצהיר וראו לעניין זה תקנות 119(ה) ותקנה 120(ב) לתקנות ההוצאה לפועל. כמו- כן המבקש לא צירף את כל המסמכים הרלוונטיים שיכולים לתמוך בגרסתו לעניין מצבו הכלכלי הקשה על מנת שבית המשפט יבחן לעומק האם קיימת הצדקה להתערב בהחלטת הרשם.

עוד ולמעלה מן הצורך אוסיף כי לכאורה צו התשלומים שהושת על המבקש סביר במיוחד לאור נימוקי ההחלטה בכך שהמבקש לא פרס את מלוא היריעה העובדתית ונמנע מלציין כי הוא עובד למחייתו ומשתכר מזה שלושה חודשים שכר של 6,000 ₪ לחודש. נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

לאור האמור ומאחר שדין הבקשה להימחק ממלא,לא מצאתי להעביר את התיק לביה"מ שלום בטבריה ואני מורה על מחיקת הבקשה.