רע"צ 29837-08-16 ורדי נ' בלומנצויג ואח'

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל (דיאנה פסו-ואגו ) מיום 3.8.16, (בתיק הוצל"פ 518849-04-16) במסגרתה הותנתה השהיית הליכים בתיק ההוצל"פ למשך 21 יום, לצורך קבלת אסמכתא מערכאה מוסמכת המורה על עיכוב ביצוע פסק דין שניתן בבית משפט השלום בנתניה בהפקדת 150,000 ₪ תוך 5 ימים.

נוכח כך שמדובר בפרשה שהחלה זה מכבר בשנת 2010, שהובילה להתדיינויות משפטיות בפני כל הערכאות ובפני בתי משפט שונים, תפורט תחילה השתלשלות העניינים עד כה.

רקע

2.ביום 11.7.10 בני הזוג רינה ומשה בועז ז"ל , הורי המשיבים ( להלן- המנוחים ) התקשרו עם המבקש בחוזה לרכישת דירת בת 5 חדרים בבנין מגורים שבנה המבקש בנתניה. לאחר ששילמו לו 1,060,000 ש"ח, נועדה יתרת התמורה בסך 380,000 ₪ להשתלם במעמד מסירת הדירה ביום 31.12.10.

3.המנוחים הגישו, ביום 19.7.12 תביעה נגד המבקש לבית משפט השלום בנתניה (ת"א 28712-07-12), משלא נתקבל טופס 4 ולא נמסרה להם הדירה . בתביעה עתרו להורות למבקש למסור החזקה בדירה לידיהם (אשר לאחר שהלכו המנוחים לעולמם, המשיכה להתנהל בידי יורשיהם). המבקש הגיש תביעה שכנגד וטען, כי יש לפרש את סעיף 6(ג) לחוזה באופן שהיה על הרוכשים להפקיד את יתרת התמורה בנאמנות ולקבל את הדירה אף טרם קבלת טופס 4.

4.ביום 30.10.14 הגיש המבקש תביעה נפרדת נגד המנוחים לבית המשפט המחוזי מרכז "לביטול חוזה מכר" (ת"א 53119-10-14). תביעה זו נדחתה מאוחר יותר בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 4.4.16 מחמת מעשה בית דין של בימ"ש השלום בנתניה (שניתן לבינתיים ) תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבים. ביום 8.6.16 דחה בית המשפט העליון בקשה לסעד זמני בערעור על פסה"ד הנ"ל לדחות על הסף את תביעתו של המבקש לביטול המכר (ע"א 4537/16).

5.בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת ח' קיציס), קיבל בפסק דינו מיום 6.7.15 את תביעת המשיבים ודחה את התביעה שכנגד מטעם המבקש. בפסק הדין נקבע, כי פרשנות סעיף 6(ג) לחוזה היא, כי מסירת הדירה תיערך רק לאחר קבלת טופס 4, וכי את ההסכמה בדבר הפקדת יתרת התמורה בנאמנות מקום שלא התקבלו מלוא האישורים הנקובים בסעיף, יש לייחס אך לאישורי המיסים. בית המשפט הוסיף, כי ההליכים שמנהל המבקש מול עיריית נתניה אינם מעניינם של המנוחים, אם כי ציין כי המבקש מסרב לעריכת הביקורת הנדרשת כתנאי לקבלת טופס 4.

בית משפט השלום חייב את המבקש למסור למשיבים את הדירה לאחר קבלת טופס 4, וכן קבע כי הם זכאים לקזז מיתרת התמורה פיצוי בסך 264,000 ₪ בגין האיחור במסירה עד למועד פסק הדין, וכן החזר בסך 136,424 ₪ בגין תשלומים ששילמו לכונס הנכסים שמונה במסגרת התביעה לקדם קבלת היתר בניה והסרת חריגות הבניה על מנת לאפשר קבלת טופס 4 .

6.על פסק הדין בנתניה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז ( ע"א 36000-10-15 )שעודנו תלוי ועומד ובמסגרתו הוגשו מספר בקשות לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שננקטו לביצועו. כך ביום 8.11.15 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' ש' שילה) בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין בנתניה. כך דחתה כב' השופטת נד"ב בקשה שניה לעיכוב הביצוע, ביום 8.4.16 ובקשה שלישית ביום 13.6.16. ביום ה- 4.7.16 דחה בית המשפט העליון (כב' השופט מ' מזוז) בקשת רשות לערער שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו השלישית לעיכוב ביצוע פסק הדין בנתניה (רע"א 5164/16).

7.בהמשך וביום 3.1.16 ניתן טופס 4. חלק מהמשיבים פתחו ביום 21.4.16 את תיק ההוצל"פ למימוש חיובו של המבקש למסור את החזקה בדירה בהתאם לפסק הדין של ביהמ"ש השלום בנתניה - הוא התיק נושא הערעור ולבקשה צורף טופס 4 הנ"ל.

8.ביום 19.5.16 דחתה כב' רשמת ההוצל"פ ורד רביב, את בקשת המבקש "בטענת פרעתי" ללשכת ההוצל"פ בתיק הנ"ל, בהעדר סמכות. בקשת רשות לערער על החלטה זו הוגשה לבית משפט השלום בנתניה וביום 4.7.16 נמחקה לבקשת המבקש, נוכח הליך שנקט בבית המשפט העליון (רע"א 5164/16). בהחלטת המחיקה ציין בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ) כי "במידה והמבקש [ורדי] יגיש בקשה נוספת לרשות ערעור על החלטת הרשמת, אזי ישלם הוצאות בסך 3000 ₪".