רע"צ 28326-04-15 ראוכברגר נ' לשם

לאחר עיון בבקשת הרשות לערער החלטתי, בהתאם לסמכותי מכח תקנה 119(ו) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם 1979, שאין צורך במתן תשובה לבקשה ויש לדחותה, מהנימוקים הבאים:

ראשית, החלטת כב' רשם ההוצל"פ לא סגרה את הדלת בפני המבקשת. כל שנקבע בהחלטה הוא שהמועד לדון בבקשה לביטול הפטור מאגרה יועתק לשלב הבא לאחר שבית המשפט יחליט בהתנגדות שהוגשה על ידי המבקשת, ככל שיהיה עוד צורך לדון בה. אין מקום לאפשר רשות ערעור על החלטה כזו. החלטה זו גם נומקה על ידי כב' הרשם ואין לי מה להוסיף על הנמקתו.

שנית, על פי הוראת סעיף 81(ג) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967, משמוגשת התנגדות במועד אין לרשם ההוצל"פ שיקול דעת והוא מחוייב להעביר את העניין לבית המשפט המוסמך. הפסיקה הבהירה כי העברת העניין (ולא העברת ההתנגדות) משמעותה לכל המסכת השנויה במחלוקת באופן מקיף ולא לקטע או לפרט כלשהו ממנה. משמועבר העניין שוב אין לרשם סמכות לדון בבקשה המתייחסת לכל הליך שננקט לפני שהוגשה ההתנגדות. המחלוקת כולה עוברת לבית המשפט, ולו בלבד הסמכות לדון בכל פרט הנוגע לסכסוך ולתת את הסעדים הנדרשים (בר"ע (ת"א) 2961/02 ימנה בע"מ נ' עזריה מולא- פורסם במאגרים). לאור האמור, ספק אם בכלל יש לכב' הרשם סמכות לדון בשלב זה, לאחר שהוגשה התנגדות במועד והעניין הועבר לבית משפט, בהחלטתו הקודמת לדחות אגרה.

כאמור בהחלטת כב' הרשם, אין בדחיית הבקשה כדי לשלול מהמבקשת להעלות את טענותיה בעניין הפטור מאגרה בשלב הבא, לאחר שתידון ההתנגדות וככל שיהיה בכך צורך.

כדי להסיר מספק, לאחר שתידון ההתנגדות בבית משפט וככל שהיא תידחה והעניין יוחזר ללשכת ההוצאה לפועל, לא ינקטו הליכי הוצל"פ על ידי המשיב עד שתידון בקשת המבקשת בעניין האגרה.

כאמור, הבקשה למתן רשות לערער נדחית. כיוון שלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ה, 23 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: