רע"צ 27496-09-14 כראם נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' גץ- אופיר סיגלית) מהתאריכים 18.6.14 ו 28.7.14 בתיק הוצאה לפועל מס' 02-01144-04-0.

להלן פירוט הסדר הכרונולוגי של האירועים בתיק זה הרלבנטיים לבקשת רשות הערעור בפני:

ביום 26.2.14 הגיש המבקש- החייב בקשה לפריסת חוב העבר לתשלומים. ביום 3.4.14 הגיש המשיב - זוכה בתיק ההוצאה לפועל תגובתו במסגרתה התנגד לפריסת חובו של החייב לתשלומים חודשיים של 300 ₪ וטען כי יש להעמיד את צו התשלומים על סך של 2,700 ₪ לחודש.

בהחלטתה מיום 6.4.14 של כב' הרשמת, לאחר שעיינה בשנית בבקשת החייב למתן צו תשלומים

ולאחר שבדקה את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו, נקבע לחייב צו תשלומים בסך של 2,500 ₪ לחודש החל מיום 10.4.14 ובכל 10 לחודש שלאחריו. בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: עיון בבקשה למתן צו תשלומים מעלה כי החייב לא הוכיח הוצאותיו במלואן. בנוסף, עולה כי החייב נטל הלוואות אותן הוא מעדיף לסלק על פני חובו לזוכה בתיק ההוצאה לפועל, דבר אשר אין לאפשרו.

ביום 18.6.14 הגיש החייב בקשה, במסגרתה ביקש להתחשב במצבו הכלכלי לאור מסמכים נוספים שצורפו. בהחלטתה מיום 18.6.14, אחת מההחלטות נשוא בקשת רשות הערעור שבפני, קבעה הרשמת הנכבדה כי הבקשה ראויה לתגובת הזוכה וכי על הזוכה להגיב לבקשה תוך 20 יום ממועד המצאת הבקשה למענו.

ביום 28.7.14 הגיש החייב בקשה למתן החלטה בבקשתו מיום 18.6.14 לאחר שהזוכה -המשיב לא הגיש תגובה במועד. בהחלטתה מיום 28.7.14, ההחלטה השנייה נשוא בקשת רשות הערעור שבפני, נדחתה בקשת החייב מיום 18.6.14, וצו התשלומים בסך 2,500 לחודש נותר על כנו. בהחלטתה קבעה הרשמת הנכבדה את הדברים הבאים: עיון בדף החשבון מלמד כי החייב לא עמד בצו התשלומים (למעט תשלום חודש אחד בודד ששולם ביום 2.4.14 בסך של 300 ₪). החייב צרף לבקשתו מיום 18.6.14 מסמכים נוספים כלהלן: חוזה שכירות המעיד על שכ"ד בסך של 1,450 ₪ לחודש, קבלות נוספות מאת בית הספר כרמל, חשבונות מיום חשמל וארנונה. עולה אפוא כי החייב צרף אסמכתאות לאמיתות טענותיו בבקשתו לצו תשלומים שהוגשה עוד ביום 26.2.14 (החייב טען כי הוצאות משק בית חודשיות הנן בסך של 6,852 ₪ לחודש וכוללות 1,450 ₪ שכ"ד, 1682 ₪ אחזקת בית, 200 ₪ טלפון, 1,500 ₪ כלכלה, 1820 ₪ תשלומים לבתי ספר).

הרשמת הנכבדה הבהירה לחייב בהחלטתה כי על סמך הצהרותיו נקבע לו צו התשלומים בסך של 2,500 ₪ ולאור האמור לעיל דחתה בקשתו. נקבע כי על החייב לעמוד בצו התשלומים שאם לא כן ינקטו כנגדו הליכי גביה.

המבקש בבקשתו אשר בפני טוען כי הוא נשוי ואב ל 5 ילדים, עובד לפרנסתו כמתקין מערכות גז במוסך ומשתכר ממוצע של 5,200 ₪ לחודש. תיק ההוצאה לפועל נשוא בקשת רשות הערעור שבפני נפתח ביום 24.9.14 בגין אי תשלום מזונות לשני ילדיו מאשתו הראשונה. לעניין זה טוען המבקש כי ביום 3.12.08 הורה רשם ההוצאה לפועל על מתן צו תשלומים בסך של 200 ₪, המבקש עמד בצו התשלומים עד תחילת 2014. לטענת המבקש שגתה הרשמת הנכבדה בקביעתה לפיה המבקש לא הוכיח הוצאותיו במלואן וכי החזרי התשלומים בעבור ההלוואה שנטל מהווה העדפת נושים אסורה מצדו של המבקש. לעניין זה טוען המבקש כי ההלוואה שנטל מהמעביד נועדה לתשלום חובות חיוניים כגון חובות חשמל ועיקול משכורת בתיק הוצאה לפועל של רשות השידור. לטענתו החלטת הרשמת מיום 28.7.14 סותרת ההחלטות קודמות שניתנו בעניינו. לטענתו הוא צרף מסמכים המוכיחים את הוצאותיו, אותן פירט בבקשתו הראשונה ומכאן לטענתו, היה על הרשמת הנכבדה להורות על הקטנת התשלום החודשי. לטענתו הרשמת הנכבדה התעלמה ולא התייחסה לטענתו לפיה ההלוואה שנטל אינה מהווה העדפת נושים אסורה. לטענתו התשלום החודשי שהושת עליו מופרז ואין ביכולתו לעמוד בו. לטענתו ההכנסה המשותפת של ושל אשתו עומדת על סך של 7,000 ₪ בעוד שהוצאותיו עומדות על סך של 4,754 ₪לא כולל אוכל ביגוד והנעלה.