רע"צ 27381-05-14 עלי(אסיר) נ' פרץ ואח'

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם אורי אוחיון) מיום 29/4/14 בתיק הוצל"פ 0807599936 אשר דחה בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולהורות על איחוד תיקיו.

לאחר הגשת הבקשה הוריתי על הגשת תגובה מטעם המשיבים. בין לבין הוגשו תגובות מטעם משיבים 4,9 ו-11 בלבד אשר הביעו התנגדות לקבלת הבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות נחה דעתי לדון בבקשה כאילו ניתנה למבקש רשות לערער ועל סמך הרשות שניתנה.

אקדים לומר כי דין הערעור להידחות.

מהבקשה שלפניי ומהבקשה אשר הוגשה ללשכת ההוצל"פ וההחלטה מושא הערעור עולה, כי המערער הוא אסיר אשר מרצה עונש של 20 שנות מאסר החל משנת 2005. למערער 15 תיקי הוצל"פ בגין חובות ישנים והחוב הכולל שלו נכון להיום עומד על כ-238,000 ₪.

עוד מתברר, כי המערער הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, אשתו אינה עובדת והיא עצמה מסובכת בחובות בהוצל"פ.

על מנת לאפשר לו לסלק את חובותיו בהתאם ליכולתו כאסיר אשר משתכר 500-600 ₪ לחודש מעבודתו בכלא, עתר המערער להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו ולשם כך הציע לשלם 50 ₪ לחודש, בהתאם ליכולתו.

כב' הרשם דחה את הבקשה מן הטעם כי למערער אין נכסים, רכוש, חשבון בנק או רישיון נהיגה, ולכן ברור שלנקיטת הליכי הוצל"פ אין כל משמעות מבחינתו, וכן מן הטעם כי למערער ניתנו שתי הזדמנויות בעבר לשם הסדרת חובותיו לאחר שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים, ואולם המערער לא עמד בתשלומים. מתוקף כך ובהעדר נסיבות חדשות או יכולת לסלק ולו חלק מהחוב שבפיגור, אין מקום להיעתר לבקשתו בפעם השלישית.

במסגרת ההליך שלפניי מלין המערער על כך כי כב' הרשם דחה את הבקשה מבלי לדון בה לגופה ומבלי לתת לו הזדמנות אמיתית לסלק את חובותיו, כגון על ידי התנייתה בתנאים, ומבלי לקבוע צו תשלומים כלשהו.