רע"צ 27259-10-15 עומרי נ' דקה

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם איתי כרמי) מיום 21.9.15, שניתנה במסגרת בקשת המבקש לפריסת חובו בתיק ההוצאה לפועל המתנהל בפני כב' הרשם.

2.המשיבה מנהלת הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש. במסגרת הליכים אלה הגיש המבקש בקשה לפריסת חובו לתשלומים חודשיים בסך של 150 ₪.

3.ביום 21.9.15 נתן כב' הרשם את ההחלטה מושא ההליך שלפניי. במסגרת ההחלטה ציין כב' הרשם שיתרת החוב הנוכחית עומדת על סכום של 83,932 ₪. כב' הרשם סקר את הנתונים ביחס למבקש, לרבות היותו מורה בשני מקומות עבודה שונים ומשתכר כ- 10,000 ₪ בחודש, בהתאם לנתונים שהציג המבקש. מאידך, ציין כב' הרשם כי הוצאותיו החודשיות של המבקש עומדות על 17,650 ₪, אשר כוללות בין היתר דמי שכירות בסכום של 800 ₪, החזר הלוואות בסך 8,000 ₪, כלכלה בסך 3,000 ₪ ותשלום דמי מזונות בסך 3,300 ₪, והכל על פי נתונים שסיפק המבקש. כב' הרשם קבע כי לאחר עיון במסמכים שצורפו לבקשה ולאור הנתונים שהוצגו לפניי, על המבקש לשלם במסגרת תיק ההוצאה לפועל סכום חודשי של 1,000 ₪.

4.המבקש עותר לקבלת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל של כב' הרשם ומציין כי אין ביכולתו לעמוד בצו התשלומים שקבע כב' הרשם בהחלטה הנ"ל. לשיטת המבקש, יש להעמיד את ההחזר החודשי על 150 ₪.

5.ביום 3.2.16 התקיים לפניי דיון בבקשה. ב"כ המשיבה טען כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין גובה צו התשלומים אלא במקרים נדירים בלבד. ב"כ המשיבה טען כי מעיון במסמכים שצרף המבקש, קיימת אינדיקציה לכך שההכנסה החודשית שלו היא מעבר ל- 10,000 ₪, וזאת נוכח הפקדות במזומן אותן ניתן לראות בפירוט חשבון העו"ש. עוד נטען, שחוזה השכירות שצירף המבקש אינו בתוקף, הואיל ותקופת השכירות לפיו הסתיימה. ב"כ המשיבה מפנה לכך שהמבקש לא גילה בבקשה לצו תשלומים שרשום על שמו רכב ושיש לו קופת גמל בסכום של 21,000 ₪ (מסמכים בנוגע לשני עניינים אלה הוגשו על ידי המשיבה וסומנו מ/1 ומ/2). בתגובה טען המבקש כי רשום על שמו קטנוע, אשר יצא מכלל שימוש ו- "לא שווה 100 ₪". כמו כן טען המבקש כי לא ידע שהוא צריך להצהיר על כספים שנצברו בקופת גמל, אשר ממילא אינם נזילים. באשר להפקדות במזומן המופיעות בפירוט חשבון העו"ש, טען המבקש כי הוא מקבל הלוואות מאנשים אחרים, לרבות מאחיו.

6.הצדדים הודיעו במהלך הישיבה מיום 3.2.16 כי מתנהלים ביניהם מגעים לגבי הגעה להסדר כולל, וביקשו להשהות את מתן ההחלטה בבקשה. בתום הישיבה קבעתי שהצדדים יוכלו להודיע עד ליום 10.2.16 אודות תוצאות המגעים ביניהם, וכי ככל שלא תבוא הודעה מטעמם עד תאריך זה, תינתן החלטה בבקשה. משלא הגיעה הודעה כאמור, ניתנת בזאת החלטה בבקשה.

7.דין הבקשה להידחות.

8.ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין גובה צו התשלומים, אלא במקרים חריגים. אינני סבור שהמקרה שלפנינו מצדיק התערבות בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל. ההחלטה היא סבירה ומאוזנת, וזאת בשים לב לנתונים שהוצגו בפני כב' הרשם, וכן בשים לב ליחס שבין גובה התשלום החודשי לבין גובה החוב הכולל והצורך בקביעת תשלום חודשי שיהא בו משום החזר אפקטיבי וריאלי של החוב.