רע"צ 27231-04-16 אליטוביץ נ' שטרן

בקשתה של המבקשת, החייבת בתיק הוצל"פ 511131-12-15 ליתן לה רשות ערעור על שתי החלטות של כב' רשמת ההוצל"פ המחוזית גב' מרים סגל, החלטה מיום 17.3.16 והחלטה מיום 30.3.16.

לשתי ההחלטות נשוא הבר"ע קדמו החלטות שהעתקן צורף ולגביהן לא נתבקשה רשות ערעור באופן שהפכו לסופיות וחלוטות, הגם שהחלטות אלו מהוות רקע לבר"ע שכאן.

בהחלטה מיום 17.3.16 מציינת הרשמת כי לאור ביצוע תשלום ראשון של צו תשלומים מורה על עיכוב הליכים ומוסיפה "אין באמור לעיל כדי לבטל עיקול שהוטל על כספים המופקדים בפיקדונות ו/או תוכניות חשבון ו/או קופות גמל ו/או ניירות ערך וכיוצ"ב". (הדגשה לא במקור).

בהחלטה מיום 30.3.06 הורתה הרשמת לבנק לממש את הכספים המעוקלים ולהעבירם לתיק ההוצל"פ.

יצוין כי לאחר הגשת הבר"ע ניתנה החלטה נוספת מיום 18.5.16 הדוחה את בקשת המבקשת לעיכוב הליכים שכן המבקשת לא הצביעה על כל עילה המצדיקה לבטל מימוש הפיקדון (שסכומו כ 152,000 ₪) והורתה למעשה להעביר הכספים למשיב, הזוכה.

בתגובתו מציין הזוכה כי הכספים הועברו אליו ביום 24.5.16.

בראשית הדרך העלתה המבקשת שתי טענות ועתירות, האחת להורות על סגירת תיק ההוצל"פ משום שנפתח בטרם נמסרה למבקשת ההחלטה השיפוטית והטענה השנייה להורות על ביטול הליכי ההוצל"פ שננקטו כנגד המבקשת שלא כדין.

בהמשך ועד להחלטות נשאו הבר"ע זנחה המבקשת את טענותיה בדבר פתיחת תיק ההוצל"פ שלא כדין, ולעניין זה ראה הבקשות החוזרות ונשנות של המבקשת, התייחסויות מפורטות של המשיב בתגובותיו לטענה ודחיית הטענה למשל בהחלטה מיום 25.2.16 לגביה לא הוגש ערעור ובמיוחד החלטה מיום 17.3.16 בו נקבע מפורשות "לאור האמור ולאור הנימוקים שפורטו בהחלטתי מיום 25.2.16 אני דוחה את בקשת החייבת לסגירת התיק". בנוסף בקשות שהגישה המבקשת לגופא כגון בקשה לצו תשלומים מהווה זניחת הטענות כי התיק נפתח שלא כדין. מכאן כל שנותרה היא טענת המבקשת כי העיקול אצל צד ג' הוטל בטרם חלפה תקופת האזהרה.

מעיון מעמיק בטענות המבקשת ולמען הדיוק, למעשה טוענת המבקשת כי המשיב הוא שביקש הטלת העיקול בטרם חלפה תקופת האזהרה.

סעיף 7 לתיק ההוצל"פ קובע כי משהוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יש להמציא לחייב אזהרה לפיה עליו למלא אחר פסק הדין או להגיש בקשה לצו תשלומים "והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה".

המועד שנקבע באזהרה שהומצאה למבקשת היה של 20 ימים ולא מצאתי שהמבקשת טוענת אחרת.

הלכה פסוקה שיש להקפיד הקפדה מירבית על המועד לתחילת הליכים על מנת שלא לפגוע בזכויותיו של החייב.

פרק הזמן שניתן לחייב ע"י המחוקק נועד לאפשר לו לבחון את צעדיו ויכולותיו לפירעון החוב וזהו איזון שקבע המחוקק בין הזכויות המתנגשות של הזוכה מחד והחייב מאידך.