רע"צ 22523-07-15 דיאב נ' אבו רומי

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות כב' רשם ההוצל"פ מר ע. שורק שניתנו בימים 24.6.15, 28.6.16, ו- 30.6.15, בתיק הוצל"פ מס' 13-10478-09-9 ועל החלטת כב' רשמת ההוצל"פ גב' א. הלר, שניתנה ביום 9.7.15 באותו תיק. בהחלטות שניתנו נדחו בקשותיו החוזרות של המבקש לפסוק לו שכ"ט כונס.

בקשת רשות הערעור הומצאה ע"י המבקש לידי המשיבים. אלה בחרו שלא להגיב לב.

העובדות הדרושות להכרעה

המבקש עו"ד במקצועו, מונה ביום 15.11.13, בתיק ההוצל"פ נשוא ענייננו ככונס נכסים על זכויות העיזבון של החייב במקרקעין הידועים כחלקה 127, גוש 18566 בטמרה וזאת לצורך פירוק השיתוף במקרקעין וכדי להכשיר בהמשך מימוש זכויותיו של העיזבון ומכירתן במסגרת תיק ההוצל"פ. פירוק השיתוף היה נדרש, בהתאם לקביעת כב' הרשם, לאור העובדה שזכויות העיזבון במקרקעין הן זכויות במושע שאינן ניתנות למכירה ללא פירוק השיתוף.

המבקש, בכובעו ככונס הנכסים על זכויות העיזבון, הגיש בחודש 11.13 תביעה בבימ"ש השלום בעכו לפירוק השיתוף במקרקעין (39781-11-13). התביעה הוגשה כנגד יתר בעלי הזכויות במקרקעין וביום 24.3.15, לאחר הליכים ודיונים שונים בביהמ"ש, ניתן בהסכמת הצדדים פס"ד המורה על פירוק השיתוף באופן המגדיר את חלקו של עזבון החייב במקרקעין.

בפסה"ד נקבע שכל צד ישא בהוצאותיו וכי "כונס הנכסים יהיה רשאי לפנות בכל בקשה שימצא לנכון ועל פי הוראות כל דין בכל הנוגע לשכר טרחתו והוצאותיו במישור תיק ההוצל"פ".

ביום 1.4.15 הגיש המבקש, במסגרת תיק ההוצל"פ, בקשה לפסוק לו שכ"ט כונס, ובהחלטת כב' הרשם שורק מאותו יום נקבע, בין היתר, כי זה ייקבע בסוף ההליך.