רע"צ 20098-01-17 קואסם נ' מי עכו בע"מ ואח'

1.בקשתה של המבקשת, החייבת בתיק הוצל"פ 20-16778-13-7 ליתן לה רשות ערעור על החלטתה מיום 16.11.16 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' יעל טימנס שדחתה הבקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת שדחתה הבקשה להכריז על המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים ודחה הבקשה להפחתת צו התשלומים.

משיבה 2 הודיעה כי משאירה ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

2.המבקשת עותרת להארכת המועד להגשת הבר"ע המתייחסת להחלטה מיום 16.11.16 מהטעם כי בהיותה מיוצגת ע"י לשכת הסיוע המשפטי, חל עיכוב מנהלי והאיחור הינו של ימים ספורים.

דא עקא שהאיחור איננו של ימים ספורים שכן ההחלטה הדוחה את הבקשה להכרזה והקובעת צו תשלומים, ניתן בתאריך 1.8.16 ועל החלטה זו לא הוגש ערעור באופן שההחלטה סופית וחלוטה.

לא ניתן להאריך מועד שהוחמץ בדרך של הגשת בקשה לעיון חוזר וכבר עמדו בתי המשפט על דרך פסולה זו.

בבר"ע לא הציגה המבקשת עילה לעיון חוזר ולמעשה חוזרת על כל טענותיה בבקשות השונות.

לכן, דינה של הבר"ע להידחות על הסף ואולם יש לדחות הבר"ע גם לגופא.

3.הכרזת חייב בתור מוגבל באמצעים מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ בהתאם לסעיף 69ג(א) לחוק ההוצל"פ ואין לחייב זכות מוקנית להיות מוכרז כמוגבל באמצעים.

יש לבחון נסיבות כל מקרה לגופא ואין מקום לקבל בקשה להכרזה כאשר אין בה תועלת לא לחייב ולא לנושים ובמקרה כזה יש ליידע את החייב בדבר האפשרות (לא החובה) לפנות להליכי פש"ר.

4.למבקשת שני תיקי הוצל"פ בסך הכל בסכום כולל, לא גדול, של כ-21,000 ₪.

הרשמת בחנה את הכנסותיה והוצאותיה של המבקשת ועל בסיסם ניתן צו התשלומים.

המבקשת ובן זוגה אינם עובדים ולא הובהר בהחלטה הסיבה לכך אך נראה שאינם מממשים את פוטנציאל ההשתכרות שלהם, ולו חלקית, כדי להגדיל את הכנסות התא המשפחתי.

עוד קבעה הרשמת כי לאחר שיקבע צו תשלומים לבן זוגה במסגרת הליך הפש"ר תודיע המבקשת והסכום יחושב במסגרת הוצאותיה.

צו התשלומים שניתן הינו ע"ס 400 ₪ והחל מיום 2.2.17 הועלה לסך של 2,000 ₪.