לופוביץ נ' יפרח ואח'

בקשה זו הובאה לפני בגדר תורנות סעדים זמניים במהלך פגרת בתי המשפט.

עניינו של התיק העיקרי בגדרו הוגשה הבקשה – בקשת רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ מיום 17.7.17 (להלן: "ההחלטה").

ההחלטה כללה בין היתר הוראה לכונס הנכסים בתיק ההוצל"פ להעברת סך של 145,000 ש"ח אל המשיבה 2 בהתאם לפסק דין בפשרה אשר ניתן ביום 23.1.17 על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת לבהר שרון) (להלן: "פסק הדין").

בגדרה של הבקשה הנוכחית עתר המבקש לעיכוב ביצועה של החלטת ראש הוצל"פ הנ"ל עד להכרעה בבקשת רשות הערעור אשר הגיש בבית משפט זה ביחס לאותה החלטה.

ביום 10.8.17 ניתן בבקשה זו צו ארעי לעיכוב חלוקתם של הכספים עד להחלטה אחרת, כפוף להפקדת התחייבות עצמית וערבון בסך של 5,000 ₪, אשר אכן הופקדו בפועל.

בגדר אותה החלטת ביניים הועברה הבקשה לסבב תגובות, אשר הוגשו אף הן.

לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות, אני סבורה כי אין מקום להעתר לבקשה.

ראשית מובהר, כי אני מייחסת משמעות רבה להתנהלות המבקש אשר עיקריה יפורטו להלן.

בהחלטת ראש ההוצל"פ נשוא ההליך מיום 17.7.17, הבהיר ראש ההוצל"פ כי אין לפניו אותה עת כל צו מניעה כנגד חלוקת הכספים בהתאם להוראת פסק הדין והתייחס להליך אשר ננקט על ידי המבקש בבית המשפט המחוזי (ה"פ (מחוזי ת"א) 19887-07-17), בו עתר הזוכה (הוא המבקש) לביטולו של פסק הדין (להלן: "התביעה לביטול פסק הדין").