רע"צ 16319-08-14 אגבאריה נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל (גב' קרן בקשי) מיום 11.8.14 במסגרת תיק הוצאה לפועל 01-98357-14-6.

משנדונו הבקשות במעמד צד אחד, כך יהא אף במסגרת הדיו שלפניי.

המבקשת, שהיא חייבת מוגבלת באמצעים, הגישה בקשות שונות לתיק ההוצאה לפועל שעניינן ביטול צו עיכוב היציאה שהוטל כנגדה במסגרת האיחוד, וזאת בגין נסיעה בין התאריכים 10.9.14 ועד ליום 15.10.14 ("הנסיעה").

מעיון בבקשת רשות הערעור, עולה שבקשה ראשונה לביטול עיכוב היציאה מן הארץ הוגשה על ידי המבקשת כבר ביום 19.6.14, כאשר בו ביום קבע כבוד הרשם שרון קרן כי הצו יבוטל בכפוף לתנאים (נומרטור 145374502ט).

מסיבות שלא הובררו דיין, ולכך גם אין כל ביטוי במסגרת בקשת רשות הערעור, המבקשת הגישה בקשות נוספות ומאוחרות יותר לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ביום 11.8.14 כאשר שתי הבקשות הנפרדות מתייחסות לאותה נסיעה ממש, (שכאמור כבר ניתנה החלטה בגינה על ידי כבוד הרשם שרון קרן (נומרטור 502 הנ"ל))

הבקשות שהוגשו הן: האחת, בנומרטור 145374504ט ("הבקשה הראשונה") והשנייה, בנומרטור 14574506ט ("הבקשה השנייה").

כשלעצמי, אני סבור שלא היה מקום לדון מחדש בבקשות שעניינן ביטול צו עיכוב היציאה לאחר שניתנה כבר החלטה על ידי כבוד הרשם קרן בהחלטה מיום 19.6.14 (נומרטור 502), אלא אם כן התעוררו נסיבות חדשות, ודי בכך היה כדי לדחות את הבקשות המאוחרות יותר שהוגשו בחודש אוגוסט 2014.

גם אם התעוררו אותן נסיבות חדשות, ועל מנת שהדברים יהיו ברורים, נכון היה לציין זאת בהחלטות המאוחרות שלכאורה באות בסתירה להחלטה הקודמת של כבוד הרשם קרן.

אולם – משניתנה החלטה מאוחרת הרי היא מבטלת,דה פקטו, את החלטת כבוד הרשם קרן וגוברת עליה.