רע"צ 13573-12-15 קליין נ' גולדמן

1.בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 501207-11-15 ליתן לו רשות ערעור על שתי החלטות של כב' רשם ההוצל"פ מר עמית גולן, החלטה מיום 19.11.15 והחלטה מיום 25.11.15.

בהתאם להחלטות נדחתה בקשתו של המבקש להפחית מסכום החיוב בתיק תוך שהרשם מציין בהחלטתו כי הזוכה רשאי להגיש את פסק הדין לביצוע גם כאשר החייב הגיש ערעור על פסק הדין וכל עוד אין החלטה המורה על עיכוב ביצוע.

צודק הרשם בהחלטתו ואולם אין בה התייחסות לטענותיו האמיתיות של המבקש כפי שעולות מהבר"ע שבפניי.

2.בתאריך 26.9.15 ניתן בתיק ת.א. 42451-04-13 פסק דין המחייב את המבקש בתשלומים שונים למשיב, סה"כ 76,272 ₪ לשיטתו של המבקש וסך של 79,623 ₪ לשיטתו של המשיב.

הסכום המדוייק ניתן לבירור בלשכת ההוצאה לפועל שכן לא הדיוק בסכום הוא המחלוקת בתיק.

3.המבקש טוען כי המשיב פעל בחוסר תום לב עת הגיש את פסק הדין לביצוע ביודעו כי המבקש עתר לביהמ"ש המחוזי לעיכוב ביצוע בשל הגשת ערעור על פסק הדין.

כן טוען המבקש כי המשיב הזדרז והגיש את פסק הדין לביצוע בטרם חלפו 30 ימים, כפי הקבוע בסעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל.

המשיב טוען בתגובתו כי לא חרג מהוראות סעיף 6(ב) האמור והגיש את פסק הדין לביצוע לאחר שחלף המועד ובעת שהיה רשאי לפתוח את תיק ההוצל"פ.

4.מהמסמכים ניתן להבין כי המבקש הפקיד בתיק ההוצל"פ 75,000 ₪ והמחלוקת הינה לגבי יתרת החוב הנובע מהוצאות ושכ"ט עו"ד בעקבות פתיחת תיק ההוצל"פ.

ככל שיש יתרה בהתאם לפסק הדין וללא קשר לתיק ההוצל"פ כמובן שעל המבקש לשלם יתרה זו, ללא קשר לערעור שבפניי.

בנסיבות העניין והן משום היתרה שכנראה איננה גדולה, הצעתי לצדדים להידבר לצורכי פשרה או להסכים לפסיקה עפ"י סעיף 79א לחוק בתי המשפט ואולם בתגובה שהעביר המבקש להצעתי ציין בין היתר: "לא נראה למבקש כי יש טעם להצעת כב' בית המשפט לקבל פסיקה לפי סעיף 79א".

אשר על כן, יש להכריע במחלוקת האמורה.