רע"צ 13226-04-15 וקנין ואח' נ' מרכז שרות - ברוש בע"מ

1.בפני בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים (להלן: "המבקש" או "החייב"), על החלטות כב' רשם ההוצאה לפועל פרי מנוביץ מיום 26.3.15 ומיום 19.3.15 בתיק הוצל"פ מס' 14-06395-14-7 בהן נדחתה בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ובקשתו לקיום חקירת יכולת (בהתאמה).

2.המשיב הודיע כי הוא משאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט וכי אין לו התנגדות שתיערך חקירת יכולת.

3.בהחלטתו מיום 19.3.15 קבע כב' הרשם כי: "בשלב זה, איני מוצא מקום לזמן החייב לחקירת יכולת בפני".

בהחלטה מיום 26.3.15, קבע כב' הרשם כי אין מקום להכרזתו של החייב כחייב מוגבל באמצעים וזאת מאחר שתקופת הפירעון צפויה להתפרש על פני פרק זמן בלתי סביר נוכח היקף חובותיו של החייב (כ – 644,000 ₪) והתשלום החודשי המוצע על ידו (250 ₪) ומשמעותה הנצחת החוב. כב' הרשם הסתמך בהחלטתו על פסקי הדין בבר"ע (ת"א) 20311/99 בעניין קאשי נ' בנק לאומי (להלן: "עניין קאשי") ובבר"ע (ת"א) 2890/06 עזריה נ' אימפולייט בע"מ לפיהם מקום בו צו התשלומים שנפסק רק מנציח את החוב, אין מקום להכרזת החייב כמוגבל באמצעים. על כן נדחתה בקשת החייב והחייב הופנה להליכי פשיטת רגל.

כמו כן קבע כב' הרשם צו תשלומים של 1,500 ₪ בתיק הפרטני.

4.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור החלטתי לדון בבקשה כבערעור.

5.לטענת המבקש, המלצת כב' הרשם להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל רק על יסוד הפער בין גובה החובות ליכולת הפירעון אינה ראויה והיה על כב' הרשם לבחון את בקשתו, לחקור אותו על יכולתו במסגרת חקירת יכולת ורק אז ליתן החלטה.

כן ציין המבקש כי החוב הקיים בתיקי ההוצאה לפועל אינו סופי שכן החוב באחד מן התיקים, תיק שטרות, הועבר לדיון בבית משפט ולפי הממצאים בו יש סיכוי שהחוב בו יבוטל, אז יסתכמו חובותיו של המבקש בסך של כ- 200,000 ₪ בלבד.

6.בפסק הדין שניתן בעניין קאשי הנזכר בהחלטת כב' הרשם קבע כב' השופט בר אופיר כי "לי נראה כי על פי הפרשנות התכליתית של סעיפי החוק המתייחסים לחייב מוגבל באמצעים או לאיחוד תיקים של חייב שאינו מוגבל – המחוקק לא התכוון כל עיקר להנציח פירעון חובות ניכרים בתשלומים קטנים שנפרשים על פני שנים ארוכות, מבלי שהפירעון המלא נראה באופק.

לתשלומים הקטנים שהחייב מחויב בהם לאחר בדיקת יכולתו אין משמעות כלכלית, והזוכה כלל לא נהנה מהם ואיננו מסוגל להחזיר לעצמו את החסר במשאביו הכספיים. הטלת הגבייה בשיעורים מעטים על מערכת ההוצאה לפועל, מטילה עליה מעמסה ארגונית מצטברת ובסופו של דבר איננה משיגה את המטרה שלשמה הוקמה, והיא מועסקת בפעילות חסרת ערך לזוכים...

גם התשלומים שהוטלו עליו על ידי ראש ההוצאה לפועל, לא יביאו לפירעון החוב בזמן קצוב וסביר. בנסיבות אלה אין כל טעם בגבייה זעירה של תשלומים שאינם עומדים ביחס כלשהו לחוב הפסוק, ועל כן מוטב לו לחייב זה שיפנה להליכי פשיטת רגל".

לאחר פסק הדין שניתן בעניין קאשי ניתנו פסקי דין נוספים של בתי המשפט המחוזיים בעניין זה ומהם ניתן ללמוד על קיומן של גישות שונות. כך למשל, בר"ע (ת"א) 1122/08 פרץ נ' א.מ. פנורמה 1997 בע"מ (כב' השופטת שטופמן) ובר"ע (ת"א) 2890/06 עזריה נ' אימפולייט (כב' השופטת שטופמן) ומנגד בר"ע (חיפה) שפושניק נ' שפושניק (כב' השופט יצחק כהן) ובר"ע (חיפה) אתי לוי נ' זקר משה (כב' השופט יצחק כהן).