רע"צ 13049-12-14 אטל נ' סט עכו אלקטרוניקה בע"מ

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (גב' בולוס עואד, להלן - כב' הרשמת) מיום 24.11.14 (להלן - ההחלטה).

בהחלטה נעתרה כב' הרשמת לבקשת החייבת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים תוך שהיא מתנה זאת בהפקדת תשלום ראשוני על סך 2,500 ₪ ובתשלום חודשי שוטף על סך 550 ₪ לחודש והכול במסגרת החלטה מנומקת ומפורטת שסקרה את בקשת החייבת ואת הנתונים הכספיים שהוצגו על ידה.

החייבת טוענת בבקשתה כי הסכומים שנקבעו בהחלטת כב' הרשמת אינם סבירים בשים לב למצבה האישי, הבריאותי, המשפחתי והכלכלי כפי שהוצגו במסמכים שצורפו על ידה. עוד נטען כי בשים לב לסכום החיוב החודשי לא ברור כיצד מצופה כי המבקשת תעמוד בחיוב הראשוני בסך של 2,500 ש"ח וכי אין באפשרותה לצמצם הוצאותיה מעבר לשיעורן הנוכחי. עוד נטען כי כב' הרשמת לא שקלה את מכלול השיקולים המתבקשים והנדרשים בנסיבות העניין ולא פעלה לבירור יכולתה של החייבת מעבר למסמכים שהוצגו במסגרת הבקשה לרבות על ידי זימונה לחקירת יכולת. משכך, עותרת המבקשת לביטול החיוב בסכום הראשוני וכן להורות על הפחתת סכום החיוב החודשי מ - 550 ₪ ל - 150 ₪.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטת כב' הרשמת - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

להלן הנימוקים.

עיון בהחלטה המפורטת מעלה כי הנתונים האישיים והכספיים שהוצגו על ידי החייבת נבחנו במסגרת ההחלטה בקפדנות ובדקדקנות. ההוצאות השונות, שיעור החוב והתנהלות המבקשת צוינו בהחלטה באופן ברור ומפורט. עוד נתנה כב' הרשמת דעתה לחוב הכולל ב – 7 תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגד החייבת העומד על סך של כ – 55,000 ש"ח.

לאחר עיון בהחלטת כב' הרשמת לא מצאתי כי נפל בה פגם המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בשים לב לשיקולים שנדרשת ערכאת הערעור לשקול בהליך מסוג זה.

לא יכולה להיות מחלוקת כי עצם קביעת סכום ראשוני, וממילא צו תשלומים, מצויה במסגרת מתחם שיקול הדעת של כב' הרשמת בבואה להכריע בבקשת חייב להכריזו מוגבל באמצעים. לא מצאתי ממש בטענת המבקשת כי קביעת הסכום הראשוני חוסמת דרכה של המבקשת וזאת גם לאחר עיון בפסיקה אליה הפנתה המבקשת. זאת בשים לב ללשון החוק בעניין זה ולשיקול הדעת הרחב המוקנה לרשם הוצאה לפועל בבקשות מסוג זה - ובפרט באותם מקרים בהם מדובר בתיק איחוד שני כבענייננו - והמיושם בכל מקרה לגופו והכול בשים לב לתכלית דיני הוצאה לפועל ולזכויות הזוכים, שגם לזכויותיהם יש ליתן משקל מתאים ואיזון ראוי בבקשות מהסוג הנ"ל.

עוד יצוין כי קיימת פסיקה מקבילה עניפה הסותרת את הפסיקה אליה הפנתה המבקשת, ר' לדוגמא רע"צ (חיפה) 33409-12-13 נויגדאת נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (פורסם בנבו, החלטה מיום 17.12.13).

סקירת ההחלטה מעלה כי נתוני המבקשת והתנהלותה נבחנו לגופם כך לדוגמא לעניין אי הצגת הנתונים לגבי הפניית שכרה של המבקשת, אי המצאת מסמכי חשבון בנק ואי הצגת מלוא הנתונים בדבר הכנסותיה. עוד יצוין כי על אף שהחייבת לא ציינה בבקשתה כי מדובר בתיק איחוד שני - הגם שהיה מצופה כי תעשה כן - הרי שכב' הרשמת נעתרה לבקשתה לפנים משורת הדין ומתוך התחשבות בעניינה של המבקשת.

ממילא שיעור התשלום הראשוני, כמו גם צו התשלומים ומידת יכולת הפירעון, הינם נושאים המצויים בגדר מומחיותו המיוחדת של רשם ההוצאה לפועל ומתחם שיקול דעתו ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. ר' לדוגמא לעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל (החלטה מיום 2.2.03). כך גם נושא עצם הזימון לחקירת יכולת וזאת בהתאם לתקנות ההוצאות לפועל, התש"ם – 1979.

למעלה מן הצורך יצוין כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כי מדובר בסכומים חריגים המצדיקים התערבות. הסכומים - ובמיוחד זה הנוגע לשיעור תשלום הראשוני - נפסקו על הצד הנמוך באופן שאינו מצדיק עילת התערבות בנושא שכאמור ממילא מצוי בתחום מומחיות הרשמת.