רע"צ 11597-05-16 כהן(המנוח) ואח' נ' עירית אילת

1.בפניי בקשתם של המבקשים, החייבים בתיק הוצל"פ 511803-05-15 (הרשאה לפי פקודת מיסים [גבייה]) ליתן להם רשות ערעור על החלטתו מיום 14.4.16 של כב' רשם ההוצל"פ מר שרון קרן שדחה טענותיהם של המבקשים ואישר את תיקון צו המינוי של כונס הנכסים בהתייחס למרכז תיירות אילת, להלן: "הנכס".

תיק ההוצל"פ נפתח בתאריך 13.5.15 למימוש השיעבוד שנרשם על הנכס בתאריך 22.12.13 מכוח סעיף 11א(1) לפקודת המיסים (גבייה), שיעבוד שנרשם בפנקסי רשות מקרקעי ישראל והחברה המשכנת, כפי שעולה מהנספחים לתגובת המשיבה.

2.תיק הוצל"פ נוסף 01-07038-07-8 נפתח למימוש זכויות בדירת מגורים בגין אותו חוב נשוא תיק דנן.

בתיק הנוסף הגישו המבקשים בקשה בטענת "פרעתי" שנדחתה בהחלטת הרשם מיום 30.5.11.

על החלטת הרשם הוגש ערעור ובפסק הדין שניתן ביום 2.10.11 הורה בית המשפט לרשם ההוצל"פ לקיים דיון בבקשת המבקשת בטענת "פרעתי", כדי לאפשר קיום הדיון הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הפינוי של הדירה.

3.במסגרת טענת "פרעתי" נטען כי בדירת המגורים גרה המבקשת ואמה שהיא דירה מוגנת ואין לפנותה כל עוד הנכס באילת, נשוא ערעור זה פנוי וכונס הנכסים לא פועל למימושו וכאשר במימוש יהיה כדי לסלק את החוב ועוד הצהירה המבקשת שם כי מסכימה למכירתו של הנכס באילת.

מכאן שהמבקשת הודתה בחוב ואין לה למעשה כל טענה של ממש במסגרת "פרעתי", אלא התנהלות בחוסר תום לב לעכב את ההליכים.

עוד יצויין כי המבקשת טרפדה כל ניסיון לקיים דיון בבקשתה עפ"י הוראת בית המשפט בערעור, לא המציאה מסמכים רלוונטיים והתעלמה מניסיונות המשיבה לנסות ולהגיע להסדר.

4.מאז פסק הדין בערעור ועד היום כחמש שנים לא פעלו המבקשים כדי לקיים דיון בבקשה בתיק האחר ומכאן שזנחו את טענותיהן לגבי פרעון החוב ורק עתה נזכרו לטעון כי בקשתן בתיק האחר עדיין לא נדונה ולא הוכרעה.

גם בבקשה שכאן אין טענה של ממש לפרעון החוב, אין פרוט מתי וכיצד נפרע החוב וכל שנטען הינה טענה סתמית וכללית.

באשר לטענת הפרעון התייחס הרשם בהחלטתו מיום 23.3.16 לגביה לא הוגש ערעור.

בהחלטה האמורה חוזר הרשם ומציין כי טענת הפרעון נטענה ללא תצהיר או ראייה כלשהי ונתן למבקשים הזדמנות נוספת להגיש בקשה מפורטת ומנומקת וגם מהחלטה זו התעלמו המבקשים וההחלטה סופית וחלוטה.