רע"צ 10887-10-16 מיסס נ' בירן ואח'

1.המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-99389-06-1 (תיק איחוד לחייב מוגבל) מבקש רשות לערער על החלטתו מיום 5.10.16 של כב' רשם ההוצל"פ מר אוהד אשר לפיה נדחתה בקשתו לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ לתקופה מוגבלת כדי לאפשר לו לצאת לטיול שורשים במרוקו כאשר את הטיול מממנים אחיו וגרושתו.

אגב ההחלטה קבע הרשם להכפיל את צו התשלומים מ-300 ₪ ל-600 ₪ משום שהתרשם כי ההוצאה הנטענות עבור הנסיעה מופרזת.

2.בהודעה שמסר ב"כ המבקש ציין כי ביצע המצאה של הבקשה לב"כ המשיבים וכי משיב 2 נתן הסכמתו לבקשה.

משיב 1 לא הגיב לבר"ע למרות החלטתי מיום 6.12.16 ומשחלף המועד לתגובה תינתן החלטתי ללא תגובה.

לאחר שעיינתי בבר"ע ובהחלטת הרשם ושקלתי את טיעוניו של המבקש, החלטתי לדון בבר"ע כבערעור ולקבל את הערעור באופן חלקי, כמפורט להלן.

3.סעיף 69ח לחוק ההוצל"פ קובע כי הסרת הגבלה תעשה "מטעמים מיוחדים שיירשמו", דהיינו רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, תבוטל הגבלה שהוטלה על חייב מוגבל באמצעים.

מקובלת עלי החלטת הרשם הנכבד לפיה נסיעה לטיול שורשים אינה טעם מיוחד המצדיק לבטל את ההגבלה.

יתכנו מקרים בהם נסיעה כאמור יכול ותהווה טעם מיוחד אך לא התרשמתי כי כך בענייננו.

צו התשלומים נמוך ומאידך סך כל החובות איננו גבוה במיוחד וראוי היה שההוצאה הכרוכה בנסיעה תופנה לפרעון החובות, במסגרת הסדר עם הנושים.

4.באשר להכפלת צו התשלומים, אני מקבל את הערעור. עקרונית רשאי רשם ההוצל"פ להגדיל את צו התשלומים כאשר מקבל מידע על יכולת תשלום גבוהה יותר של החייב או שהשתנו התנאים המצדיקים זאת.

כאן לא באה ההגדלה בעקבות בקשה של מי מהנושים אף לא בעקבות דיון שנועד לשם כך אלא כבדרך אגב בדיון בעניין אחר וספק אם ניתנה למבקש הזדמנות להתייחס להגדלה, טרם שניתנה החלטה.

אשר על כן, יחזור צו התשלומים לסכומו המקורי, 300 ₪.

אם סבור מי מהנושים כי ראוי להגדיל את התשלום, יתכבד ויגיש בקשה מפורטת בהתאם.