רע"צ 1082-06-15

בקשתה של המבקשת, אשתו של החייב בתיק הוצל"פ 525314-11-14 ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 14.5.15 של כב' רשם ההוצל"פ שרון קרן שדחה בקשתה לבטל את מינוי כונס הנכסים שמונה בהחלטה קודמת מיום 13.4.15.

יש לראות את שתי ההחלטות כהחלטה אחת שכן עניינן זהה, למרות שראוי היה למבקשת לבקש רשות ערעור על ההחלטה הראשונה במקום לבקש לבטלה.

לזכותה של המבקשת שלא היתה מיוצגת בתחילת ההליך ותגובתה נדרשה עפ"י החלטה מיום 3.2.15 וכן משום שמדובר בנכס מקרקעין אשר לטענת המבקשת מהווה את דירת המגורים שלה ושל בעלה החייב ובהיותה אחת הבעלים יש לה זכות למגורים באופן שהנכס ימכר כתפוס.

יאמר כבר עתה כי אין מקום לביטול המינוי של כונס הנכסים, מינוי שהינו שלב ראשון במימוש נכס מקרקעין וממילא כפוף הכונס לאישור רשם ההוצל"פ לגבי כל פעולה שיבקש לנקוט בדרך של בקשה למתן הוראות.

דומני כי לא ניתן להסתמך על דו"ח חוקר בלבד ולקבוע כי החייב והמבקשת לא מתגוררים בנכס וזאת מבלי לקיים דיון ולאפשר למבקשת לומר את דברה, לרבות חקירתו של החוקר החתום על הדו"ח.

כידוע למעמדה של המבקשת בדירה משמעות ונפקות מכרעת אשר יש לברר כדבעי.

מתגובת ב"כ המשיב עולה כי אין על הנכס חובות של נושים מובטחים והחובות לבנקים סולקו בפועל למרות שהרישומים בלשכת רישום המקרקעין לא נמחקו וגם ענין זה טעון בירור.

ככל שאין נושים מובטחים הרי שהעיקול שרשם המשיב מכח סעיף 11 א' (1) לפקודת המיסים (גביה) הינו שעבוד ראשון קודם לכל חוב אחר ואף יש לברר אם קיימים חובות נוספים והיקפם.

האמור לעיל חיוני כדי לקבוע את כדאיות המימוש שכן יש הבדל אם המשיב הינו בעל זכות קדימה בקבלת הכספים או מעמדו שווה לנושים האחרים או קיימים נושים מובטחים קודמים.

כל האמור ראוי לבירור טרם הגשת תביעה לפירוק שיתוף בנכס.