רע"פ 9102/15 פאר נ' מדינת ישראל

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים י' שפסר, ז' בוסתן ו-ש' בורנשטין) בעפ"ג 3933-09-15 מיום 1.12.2015, במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (סגן הנשיאה ע' קובו) בת"פ 58975-01-14 מיום 6.7.2015, במובן זה שהושת על המבקש עונש של 10 חודשי מאסר בפועל חלף מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות, כפי שיפורט להלן.

רקע והליכים קודמים

2. המבקש הורשע ביום 1.9.2014, על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל עשרה אישומים, בעבירות של החזקת טובין, לפי סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: פקודת סימני המסחר); מכירה והפצת טובין, לפי סעיף 60(א)(3) לפקודת סימני המסחר; חובת מרשם, לפי סעיף 26(א) בצירוף סעיף 60 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן: פקודת הרוקחים); מכירה קמעונאית של תכשירי מרשם, לפי סעיף 42(א) בצירוף סעיף 60 לפקודת הרוקחים; שיווק ויבוא תכשירים, לפי סעיף 47ב(א) ו-47ב(ג) בצירוף סעיף 60 לפקודת הרוקחים; מכירת תכשירים, לפי סעיף 47 בצירוף סעיף 60 לפקודת הרוקחים; קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין; ומעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(8) לחוק העונשין. כמו כן, המבקש הורשע בניסיון לעבור עבירות של מכירה קמעונאית של תכשירי מרשם; שיווק ויבוא תכשירים; מכירת תכשירים; מכירה והפצת טובין; קבלת דבר במרמה; ושימוש במסמך מזויף.

3. על פי עובדות החלק הכללי בכתב האישום, המבקש מכר במשך תקופה כדורים אשר נחזו להיות תרופות לטיפול באין אונות מסוג "ויאגרה", "סיאליס" ו"לויטרה" (להלן: התרופות המפרות או הכדורים המפרים) – וזאת ללא מרשם רופא, לא באריזה המקורית, תוך הפרת סימן המסחר הרשום עליהן ומבלי שפגש בלקוחות או קיבל מידע רפואי אודות עברם. המבקש אף שיווק את התרופות המפרות באתרי אינטרנט שונים והפעיל מספר שליחים אשר ביצעו את משלוח התרופות המפרות ללקוחותיו.

           על פי עובדות האישום הראשון, המבקש רכש בשמונה מועדים שונים בין החודשים יולי-אוגוסט 2010 כמות מסחרית של התרופות המפרות. על פי עובדות האישום השני, המבקש החזיק בביתו ובבית הוריו תרופות מפרות לצורך הפצתן ומכירתן. ביום 28.10.2010, בו נעצר המבקש, הוא החזיק בביתו ובבית הוריו מעל 2,000 כדורים מפרים, כמו גם גליל הולוגרמה מזויף של "סיאליס", עלונים מזויפים לצרכן, אריזות ריקות ומזויפות של "סיאליס" ו"ויאגרה" ומדבקות לוגו מזויפות של "פייזר ויאגרה".

           על פי עובדות האישום השלישי עד האישום התשיעי, המבקש העסיק שליחים, אשר תפקידם היה לספק את התרופות המפרות ללקוחותיו. המבקש סיפק לשליחים כמויות מסחריות של כדורים מפרים בהתאם לצורך, כמו גם אריזות מזויפות ועלוני שימוש מזויפים, והנחה אותם לארוז את הכדורים באריזות – על מנת שייחזו להיראות כתרופות המקוריות. על פי המתואר, שיטת המכירה ללקוחות הייתה כדלקמן: המבקש היה יוצר קשר טלפוני עם השליחים, מוסר להם את פרטי ההזמנה של הלקוח ומנחה אותם בדבר הסכומים אותם יש לגבות עבור התרופות המפרות. השליח, בתורו, היה מתקשר אל הלקוח, מתאם עמו מקום מפגש ושם היה מוסר את הכדורים בתמורה לגביית סכום התשלום.

           על פי עובדות האישום העשירי, בחודש אוקטובר 2010 פנה המבקש אל אדם בשם שמואל משה עזרא (להלן: עזרא), והציע לו עבודה כשליח למכירת תרופות – מבלי שיידע אותו כי מדובר בתרופות מפרות. עזרא הסכים, אך משגילה כי מדובר בתרופות מפרות, סירב לבצע את השליחויות והשיב את התרופות אל המבקש. בגין אישום זה, הואשם המבקש והורשע בעבירות הניסיון המפורטות לעיל.

4. לאחר הרשעתו, הופנה המבקש לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר בעניינו. בתסקיר מיום 25.3.2015 עמד שירות המבחן על נסיבותיו המשפחתיות המורכבות של המבקש, אשר יצרו אצלו קושי להיענות לגבולות והביאו אותו לסגל לעצמו דפוסי התנהגות שוליים ובעלי מאפיינים של מרמה. שירות המבחן ציין כי הנסיבות המשפחתיות הביאו את המבקש ליטול אחריות על סיוע כספי למשפחתו, והתרשם כי מכלול הנסיבות הללו הביא לביצוע המעשים מושא כתב האישום. שירות המבחן מצא כי קווי אישיותו של המבקש מהווים גורם סיכון להישנות המעשים, אולם התרשם כי ההליך המשפטי יצר אצל המבקש את ההרתעה הנדרשת, וכי קיים פוטנציאל שיקומי במצבו הנובע, בין היתר, מנטילת אחריות מלאה למעשים. על יסוד כל האמור, שירות המבחן המליץ על עונש מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות ועל שילובו של המבקש בתוכנית טיפולית ייעודית.