רע"פ 9037/14 יואב בן קסוס נ. מדינת ישראל

1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: א' טל, א' מקובר ו-ד"ר ש' בורנשטיין) ב-עפ"ג 24689-06-13, בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ד' עטר), ב-ת"פ 37328-05-11.

           אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול.

רקע עובדתי

2. המבקשים הורשעו בבית משפט השלום הנכבד בפתח תקווה, על פי הודאתם, בכתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות: תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)); וגרימת חבלה של ממש (עבירה לפי סעיפים 380 ו-29 לחוק העונשין) .

3. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 10.05.2011, ערב יום העצמאות, בשעה 03:30, או בסמוך לכך, יצאו המבקשים יחד עם ארבעה אחרים ממועדון באריאל. בקרבת המועדון פגשה החבורה במתלונן שהיה מלווה בשני חבריו. בין שתי הקבוצות התנהלו חילופי דברים שלאחריהם החלו המבקשים וחבריהם להכות את המתלונן באגרופים ובבעיטות בכל חלקי גופו, תוך שהם מקללים אותו.

           כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות רבות, וביניהן פגיעות בטחול ובלבלב, שבעטיין הוא הובהל לקבלת טיפול רפואי בבית-חולים.

4. בין יתר שיקולי הענישה, בית משפט השלום הנכבד ציין לקולת המבקש 1, את הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן, את היותו נעדר עבר פלילי, את החרטה שהביע בגין המעשים שביצע, ואת הסיכון הנמוך להישנות העבירות מצידו, כפי כעולה מתסקיר המבחן שהוגש בעניינו.

           אשר למבקש 2 שקל בית משפט השלום הנכבד מחד גיסא, את עברו הפלילי, ואת העובדה שטרם הפנים את הפסול במעשיו ומאידך גיסא, את  הודייתו בכתב האישום המתוקן, את גילו הצעיר ואת היות המאסר אשר יוטל עליו מאסרו הראשון. לפיכך, על המבקש 1 הושתו 11 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו (3.7.2011-12.5.2011), ועל המבקש 2 הושתו 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו (6.7.2011-12.5.2011).