רע"פ 8423/16

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים י' שפסר; ז' בוסתן; ו-ש' בורנשטין), בעפ"ג 20919-05-15, מיום 26.9.2016, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ה' אבו שחאדה), בת"פ 29194-12-12 (להלן: התיק הראשון) ובת"פ 17681-05-13 (להלן: התיק השני), מיום 2.4.2015.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 2.3.2014, הורשע המבקש, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ), כמפורט להלן: מסירת דו"ח הכולל ידיעה לא נכונה, לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ (8 עבירות); אי הוצאת חשבונית מס, לפי סעיפים 117(א)(13) ו-28 לחוק מע"מ (9 עבירות); ואי הגשת דו"חות במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ (17 עבירות).

3. על-פי עובדות כתב האישום בתיק הראשון, בין השנים 2007-1999, היה המבקש מנהלה הפעיל של "מדנאל לבניה בע"מ", חברה פרטית שעסקה בקבלנות ועבודות בניה, והייתה רשומה כ"עוסק מורשה" לעניין חוק מע"מ (להלן: החברה). בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, מסרו המבקש והחברה 8 דירות ומשרדים לרשותם של רוכשים שונים, כך שהיה עליהם להוציא 9 חשבוניות מס על סך של 6,230,762 ₪. החברה והמבקש לא רשמו את מלוא העסקאות האמורות בספריה של החברה, לא הוציאו חשבוניות כאמור, ונמנעו מלדווח על ביצוע העסקאות ולשלם את סכום המס הגלום בהן, בסך של 888,494 ₪. מעובדות כתב האישום בתיק השני עולה, כי המבקש, אשר עסק במתן שירותי הנדסה והיה רשום כ"עוסק מורשה" לעניין חוק מע"מ, בתקופה הרלוונטית לכתב אישום זה, הגיש מספר רב של דו"חות תקופתיים באיחור.

4. ביום 24.4.2015, לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בנוגע לעונש, ניתן גזר דינו של בית משפט השלום בשני התיקים שאוחדו. לצורך קביעת "מתחם עונש הולם אחד למכלול העבירות שבשני כתבי האישום", נתן בית המשפט את דעתו לשיקולים הבאים: מידת אשמתו של המבקש בביצוע העבירות; חומרת העבירות; "מידת הנזק" שנגרם בעטיין; מצבו הכלכלי של המבקש; ומדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים. בהתחשב בשיקולים אלו, העמיד בית המשפט את מתחם הענישה על 8 עד 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וקנס בסך של 30,000 עד 90,000 ₪.

            לצורך קביעת העונש המתאים בתוך מתחם הענישה ההולם, נתן בית המשפט את דעתו לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות. לצד הקולה, שקל בית המשפט את גילו המבוגר של המבקש; הודאתו; היעדרו של עבר פלילי בעניינו; והשפעת רכיב המאסר עליו ועל בני משפחתו. לצד החומרה, זקף בית המשפט את אי הסרת המחדלים על ידי המבקש. בהקשר זה, ציין בית המשפט דברים אלו:

"הכרעת הדין בשני כתבי האישום ניתנה עוד בחודש מרץ 2014, עת שהנאשם [המבקש] הודה בפני בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי האישום. בית המשפט גילה אורך רוח עם הנאשם [המבקש] ודחה את הטיעונים לעונש מעת לעת במטרה לאפשר לו להסיר את המחדלים. גזר הדין ניתן כיום, שנה לאחר הכרעת הדין ואף על פי כן, הנאשם [המבקש] לא הצליח להסיר את המחדלים".

            על בסיס האמור, השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש, במשך 3 שנים מיום שחרורו, עבירה לפי חוק מע"מ; וקנס בסך של 50,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתו. יצוין, כי על החברה, שהייתה אף היא נאשמת בתיק הראשון, השית בית משפט השלום קנס בסך של 40,000 ₪.