רע"פ 688/15 צבי כהן ואחיו נ' המשרד להגנת הסביבה

 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: א' סטולר, ז' בוסתן ו-ד' מרשק-מרום) ב-ע"פ 12701-04-14. למעשה, המדובר בגלגול נוסף של פרשה שהגיעה לבית משפט זה בעבר (ראו: רע"פ 5978/13, רע"פ 1956/14), ומורכבותה מקורה, בין השאר, בגין אי-הבנות בפרוצדורה מצידם של המבקשים.

  אביא עתה את הנתונים הרלבנטיים להכרעה במכלול.

      רקע והליכים קודמים

 2. המבקשת 1 היא חברה בבעלות המבקש 2. המבקש 3 עבד בחברה בתפקיד מנהלי בכיר. המבקש 4 היה נהג בחברה בתקופה הרלבנטית. נגד המבקשים הוגש כתב אישום מתוקן, שייחס להם עבירות של לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן: חוק שמירת ניקיון), ובניהול עסק ללא רישיון, לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968. האישומים באו על רקע העובדה הנטענת כי המבקשים השליכו והטמינו פסולת, במספר הזדמנויות במהלכם של יומיים רצופים בחודש פברואר 2009, בשטח שנמצא בחזקת המבקש 2 בחבצלת השרון, בלא שהיה בידם רישיון עסק לסילוק פסולת, כמחויב על פי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995.

3. לאחר שמיעת ראיות, ובמסגרת סיכומיהם בכתב – המבקשים טענו כי הם אוחזים ברישיון עסק כדין לניהול אתר לסילוק פסולת, אשר נתמך במכתב הבהרה שנחתם על-ידי מנהלת מחלקת רישוי עסקים במועצה האזורית עמק חפר. נוכח האמור, בית משפט השלום הנכבד קיים דיון מיוחד בו ניתנה לב"כ המשיבה ההזדמנות להתייחס לטענה החדשה בדבר קיומו של הרישיון הנ"ל. בסיומו של דיון זה, בית משפט השלום הנכבד החליט לזכות את המבקשים (להלן: הכרעת הדין המזכה).

           הכרעת הדין המזכה של בית משפט השלום הנכבד התבססה, בין היתר, על פרשנותו של ת/6 – רישיון עסק אשר ניתן למבקשת בשנת 1995, לניהול עסק שמהותו "קבלת לאיסוף והובלת אשפה", ב"חבצלת השרון", וכן למכתב ההבהרה שהוצמד אליו, כאמור. 

4. בעקבות קבלת הטענה כי בידי המבקשים רישיון עסק – בית משפט השלום נמנע מלעסוק לגופן ביתר הטענות העובדתיות שהועלו כנגד המבקשים, זאת מאחר שסבר כי קיומו של רישיון עסק – מאיין גם את יתר העבירות שיוחסו למבקשים לפי חוק שמירת ניקיון.

5. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי הנכבד ערעור על הכרעת הדין המזכה (ע"פ 7572-04-13, בפני הרכב כב' השופטים: ו' מרוז, ק' רג'יניאנו ו-א' מקובר). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה והורה על ביטול פסק הדין ועל השבת התיק לבית משפט השלום כדי שידון בכל הטענות האחרות שהועלו על-ידי הצדדים, ויתן פסק דין משלים (להלן: פסק הדין בערעור הראשון) בקובעו, בין היתר, כדלקמן:

 "לשון רישיון העסק ברור ונהיר לכל ולפיו, ההיתר שניתן למשיבים (המבקשים – ח"מ) הוא לעסוק באיסוף והובלת אשפה בלבד".

6. על פסק הדין בערעור הראשון הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור (רע"פ 5978/13), ובקשה זו נדחתה על-ידי בית משפט זה (כב' השופט א' שהם) מהטעם שהערכאה הדיונית טרם השלימה את מלאכתה. עוד נקבע בהחלטה בבקשה הראשונה לרשות ערעור (להלן: הבקשה הראשונה לרשות ערעור), כי למבקשים תהיה שמורה הזכות להגיש בקשה חדשה, עם סיום ההליכים בבית המשפט המחוזי. בקשתם של המבקשים לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל – נדחתה אף היא.