חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רע"פ 6512/16

: | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
6512-16
17.11.2016
בפני השופט:
ח' מלצר

- נגד -
המבקש:
עודד המאירי
עו"ד משה גלעד
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד ורדה חלאוה
החלטה
 
  1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים: א' קולה (אב"ד), י' שטרית, ס' דבור) ב-ע"פ 10004-03-16 מתאריך 05.07.2016, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בבית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ח' סאבג) ב-ת"פ 1397/07, אך בצד זאת התקבל ערעורו כנגד גזר הדין, כך שעונשו הועמד על 6 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים לבל יעבור על אחת העבירות בהן הורשע, וקנס בסך של 150,000 ש"ח, או 50 ימי מאסר תמורתו.

 

אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה.

 

רקע

 

  1. בתאריך 25.02.2007 הוגש כנגד המבקש וכנגד מאיר ביטון (להלן: ביטון) וציון סבג (להלן: סבג) כתב אישום לבית משפט השלום בנצרת (להלן: ההליך הראשון).
  2. בתאריך 05.03.2008, המבקש וביטון הורשעו, על פי הודאתם, במיוחס להם בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון (להלן: הסדר הטיעון הראשון). בהתאם לכך, בית משפט השלום הנכבד הרשיע את המבקש בעבירות של: קבלת שוחד, עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); מרמה והפרת אמונים, עבירה לפי סעיף 248 לחוק, והפרט האיסור בדבר זיקה פרטית, עבירה לפי סעיף 278 לחוק, ואילו ביטון הורשע בעבירה של מתן שוחד, עבירה לפי סעיף 291 לחוק.

 

  1. בתאריך 17.03.2008, טרם שנשמעו הטיעונים לעונש – המבקש וביטון הגישו לבית המשפט השלום הנכבד בקשה לחזרה מהודיה. בתאריך 09.04.2008 בית משפט השלום הנכבד דחה את הבקשה, בקובעו כי: "מדובר בהודאה שניתנה, גם אם לאחר חיבוטי נפש רבים, בתום חודשים של מחשבה, לאחר שיקול דעת מעמיק, בכנות ומתוך הבנה מלאה ומודעות לכל משמעויות ההודייה" (ראו: שם, בפיסקה 13).

 

  1. בתאריך 05.06.2008, לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש – בית משפט השלום הנכבד גזר את דינם של המבקש וביטון, והשית על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור על אחת העבירות שבהן הורשע, וקנס בסך 20,000 ש"ח.

 

  1. המבקש וביטון ערערו על הכרעת הדין וכן על גזר הדין בפני בית המשפט המחוזי הנכבד. המשיבה מצידה ערערה על קולת עונשו של המבקש ועל כך שלא נקבע שיש במעשיו משום קלון.

 

בתאריך 30.12.2008 בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את ערעורם של המבקש וביטון על הכרעת הדין והתיר להם לחזור בהם מהודייתם. בהתאם לכך התיק הוחזר לבית משפט השלום הנכבד לצורך שמיעת הראיות והכרעת דינו של המבקש מחדש (להלן: ההליך השני).

 

  1. בתאריך 11.02.2015, כשש שנים לאחר שהוחזר התיק לבית משפט השלום הנכבד ובעקבות שמיעת ראיות – הצדדים הגיעו להסדר טיעון נוסף (להלן: הסדר הטיעון השני), במסגרתו המבקש וביטון הודו במיוחס להם בכתב אישום שתוקן פעם נוספת (להלן: כתב האישום המתוקן). במסגרת זו, המבקש הודה בעבירות הבאות: מרמה והפרת אמונים, עבירה לפי סעיף 248 לחוק; קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק והפרת איסור זיקה פרטית, עבירה לפי סעיף 278 לחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>