רע"פ 54/15 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים א' רומנוב; ד' מינץ; א' נחליאלי-חיאט), בענ"פ 29336-07-14, מיום 8.12.2014, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום  בירושלים, בשבתו כבית משפט השלום לנוער (כב' השופט ש' לייבו) (להלן: בית משפט השלום), בת"פ 25628-03-13, מיום 17.6.2014. 

           בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, אשר הושת עליהם. בהחלטתי מיום 11.1.2015, הוריתי על עיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור.

רקע והליכים קודמים

2. נגד המבקשים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274 (1), (2) ו-(3) לחוק העונשין, בצירוף עם סעיף 25 לחוק העונשין.

3. בכתב האישום נטען, כי ביום 8.3.2013, בסיומה של תפילת יום השישי, נטלו המבקשים חלק בהפגנות אלימות אשר התקיימו בהר הבית (להלן: ההתפרעויות), ויידו יחד עם אחרים אבנים לעבר כוחות המשטרה שנכחו במקום, במסגרת תפקידם. במהלך ההתפרעויות, נורה בקבוק תבערה על-ידי אחר, ופגע בשוטר. עוד נאמר בכתב האישום, כי המבקשים השתתפו בהתקהלות אסורה, שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור; וניסו לתקוף שוטרים כשהם ממלאים את תפקידם כחוק, בהיותם בצוותא חדא עם יותר משני אנשים, כשהם מזויינים באבן, בכוונה להפריע לשוטרים במילוי תפקידם.

4. ביום 10.2.2014, הודו המבקשים בעובדות כתב האישום, ועל יסוד הודאתם זו, קבע בית משפט השלום, כי המבקשים ביצעו את העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, והורה על קבלת תסקיר שירות מבחן, בעניינם של המבקשים.

5. ביום 17.6.2014, החליט בית משפט השלום, לאמץ את המלצת שירות המבחן, בעניינם של המבקשים, ולהימנע מהרשעתם בעבירות אותן ביצעו. בהמשך, החליט בית משפט השלום לנקוט כלפי המבקשים בדרכי טיפול לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971.  בהקשר זה, ציין בית משפט השלום, כי "מדובר בנאשמים אשר נטלו אחריות על מעשיהם, הביעו חרטה. התסקיר שניתן בעניינם הינו תסקיר חיובי ומתייחס לפן השיקומי טיפולי הנוגע ספציפית לעבירות המיוחסות להם. שירות המבחן ציין השתתפות ערה ופעילה מצידם של שני הנאשמים בסדנת חוק ומשפט. יודגש כי מדובר בנאשמים אשר זהו להם מעמד ראשון בבית המשפט, ובאירוע לפני מעל לשנה. אין אינדיקציה להסתבכויות נוספות מצידם".

6. בגזר דינו, קבע בית משפט השלום, כי המבקשים יחתמו כל אחד על התחייבות עצמית בסך 1,000 ₪, לפיה ימנעו במשך שנה, מביצוע העבירות בהן נקבעה אחריותם; והורה על העמדת המבקשים בצו מבחן לתקופה בת שישה חודשים, במהלכו ישלימו המבקשים את סדנת חוק ומשפט בה החלו. לצד זאת, הטיל בית משפט השלום על המבקש 1 לבצע שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 150 שעות; ועל המבקש 2 הטיל לבצע שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 120 שעות. בית משפט השלום החליט על היקף שעות שונה, לנוכח הבדלי הגיל בין המבקשים: המבקש 1 היה כבן 17 וארבעה חודשים במועד ביצוע העבירות, ואילו המבקש 2 היה כבן 16 במועד זה. נוסף על כך, השית בית המשפט על כל אחד מן המבקשים קנס בסך של 3,600 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.