רע"פ 5354/16, אלירן אדרי נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' ש' שילה- סג"נ), בעפ"ת 25254-04-16, מיום 4.7.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ט' אוסטפלד נאוי- סג"נ), בפל"א 9255-12-15, מיום 2.3.2016.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 27.12.2015, הורשע המבקש, על בסיס הודאתו, בכתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], וכן עבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. בכתב האישום נאמר, כי המבקש נהג בעיר רמלה ביום 26.12.2015, בשעה 11:03 או בסמוך לכך, כאשר הוא פסול לנהיגה, וללא פוליסת ביטוח בתוקף. זאת לדעת, כי ביום 21.1.2015, נגזר דינו של המבקש בתיק אחר (פ"ל 7993-04-13), והוטלו עליו, בין היתר, 21 חודשי פסילה בפועל; ו-5 חודשי מאסר על תנאי (להלן: התיק הקודם).
3. לאחר הרשעתו בדין, החליף המבקש את ייצוגו, ובדיון מיום 11.2.2016, שנועד לטיעונים לעונש, בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה), ייצג אותו עו"ד ניר שלום, אשר משמש כבא-כוחו גם במסגרת בקשה זו. במסגרת דיון זה, הרחיב עו"ד שלום על אודות נסיבות ביצוע העבירות, שלא הובאו לידיעתו של בית המשפט לתעבורה, טרם מתן הכרעת הדין בעניינו של המבקש. לעניין זה, טען עו"ד שלום, כי ביום בו בוצעו העבירות, בשעה 09:39 בבוקר, התקשר המבקש למד"א, לאחר שאשתו ההרה החלה לדמם. לאחר שהמבקש המתין כ-40 דקות להגעתו של אמבולנס, הוא החליט לנסוע עם אשתו ועם שלושת בנותיו הקטנות לבית חולים, וזאת, על אף עונש הפסילה שהוטל עליו בתיק הקודם, וחרף העובדה שאין לו פוליסת ביטוח בת תוקף. עו"ד שלום הוסיף וטען, כי לאחר נסיעה קצרה, נעצר המבקש לביקורת, והובא על ידי שוטרים לתחנת המשטרה. אשתו של המבקש ובנותיה שהו בינתיים בבית אחיו של המבקש, ובשעה 18:24 הגיעה האישה לבדיקה במרכז הרפואי המיידי "טרם". אשתו של המבקש שוחררה באותו היום, והומלץ לה לשוב לבדיקה רפואית, במידה שהמצב יחמיר. לפי עו"ד שלום, האירוע הסתיים, למרבה הצער, בהפסקת ההיריון של האישה. בכדי לתמוך בגרסה זו של המבקש, מסר עו"ד שלום לידי המשיבה פלט שיחות מאותו היום, ממנו עולה, כי בשעה 09:39 טלפן המבקש למד"א, ומשך השיחה היה 53 שניות. בנוסף, העביר עו"ד שלום לידי המשיבה אישור רפואי ובו נאמר כי "במקרה של החמרה יש לחזור לבי"ח". ואולם, עו"ד שלום ציין, כי אין בידו אישור על הפסקת ההיריון של האישה. חשוב להבהיר, כי במסגרת הדיון הנ"ל, עו"ד שלום לא ביקש מבית המשפט לתעבורה לאפשר למבקש לחזור בו מהודאתו, אלא שהוא טען כי יש להתחשב בכך לעניין העונש שיושת על המבקש. טרם שנגזר דינו של המבקש, הוגשה בעניינו חוות דעת ביום 26.1.2016, שלפיה הוא נמצא מתאים לרצות עונש מאסר, על דרך של עבודות שירות.

4. ביום 2.3.2016, ניתן גזר הדין בעניינו של המבקש. בקביעת מתחם הענישה, נתן בית המשפט לתעבורה את דעתו לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, ובפרט מדובר בפגיעה בביטחון הציבור, ובסיכון המשתמשים בדרך, בה נהג המבקש. נוסף על כך, נתן בית המשפט לתעבורה את דעתו למדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, שלפיה יש להטיל, ככלל, עונש של מאסר לריצוי בפועל על המורשעים בעבירה זו, ושלא להסתפק במאסר על דרך של עבודות שירות. על יסוד האמור, העמיד בית המשפט לתעבורה את מתחם הענישה על תקופת מאסר הנעה בין 7 ל-20 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בקציבת עונשו של המבקש בתוך מתחם הענישה, התייחס בית המשפט לתעבורה לנסיבותיו האישיות של המבקש, ובין היתר, לעברו התעבורתי המכביד, הכולל 27 הרשעות בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה בשכרות, הפרעה לתנועה, נהיגה באור אדום וכיוצא באלה; וכן לעברו הפלילי של המבקש, במסגרתו הורשע בעבירות אלימות, החזקת אגרופן, ובעבירות נוספות. שיקול נוסף שעמד לחובתו של המבקש נעוץ בכך, שבעת ביצוע העבירות, ריחף מעל לראשו מאסר מותנה של חמישה חודשים, אשר לא הרתיעו מלנהוג תחת פסילה, וללא פוליסת ביטוח. במסגרת השיקולים לקולה, התחשב בית המשפט לתעבורה בהודאתו של המבקש באשמה, ובנסיבות ביצוע העבירה, אשר פורטו לעיל. עם זאת, העיר בית המשפט לתעבורה, כי "לא ברור מדוע המתינה האישה עד שעות הערב בכדי לפנות לקבלת טיפול רפואי". על בסיס המתואר לעיל, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש 5 חודשי מאסר, שירוצו על דרך של עבודות שירות, נוסף על הפעלת המאסר המותנה של 5 חודשי מאסר. בית המשפט לתעבורה קבע, כי עונשי המאסר הללו ירוצו בחופף, כך שבסך הכול, על המבקש לרצות 5 חודשי מאסר על דרך של עבודות שירות. בנוסף, הוטלו על המבקש 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים; וכן, 18 חודשי פסילה בפועל, במצטבר לכל פסילה אחרת שנגזרה על המבקש. 

5. המבקש לא השלים עם גזר הדין שניתן בעניינו, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שנדחה ביום 4.7.2016. בפסק הדין, קבע בית המשפט המחוזי, כי אין מקום להתערב בעונש שהושת על המבקש, וזאת, מאחר שגזר דינו של בית המשפט לתעבורה לקח בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים לקולה ולחומרה בעניינו של המבקש. בית המשפט המחוזי הטעים, כי בגזר הדין של בית המשפט לתעבורה ישנה התייחסות, מחד גיסא, לחומרת העבירות ולעברו הפלילי המכביד של המבקש, ומאידך גיסא, לנסיבות ביצוע העבירות על ידו. בית המשפט המחוזי ציין בנוסף, כי "יכול היה המערער [המבקש] להזמין מונית לקחת את אשתו לבית החולים או לבקש מאחד השכנים שיסייע לו והוא בחר ביודעין לנהוג בזמן פסילה, ואף אין זו הפעם הראשונה שבה הוא נוהג בזמן פסילה שהרי על עבירה דומה הורשע בעבר". עוד נקבע, כי על המבקש להתייצב לריצוי המאסר בעבודות השירות ביום 10.7.2016.

הבקשה לרשות ערעור

6. ביום 5.7.2016, הוגשה הבקשה לרשות ערעור המונחת לפניי, בד בבד עם בקשה לעיכוב ביצוע עבודות השירות אשר הושתו על המבקש. בבקשה טען המבקש, כי עולה בעניינו שאלה עקרונית רחבת היקף, והיא "מהי רמת האחריות המונחת על כתפיו של אזרח והאם צריך לנקוט בפעולות אחרות המסכנות את משפחתו?". המבקש גורס, כי מתקיימת בעניינו הגנת הצורך, לפי סעיף 34יא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וזאת כיוון שנהיגתו בזמן פסילה הייתה דרושה להצלת חייה של אשתו, ושל התינוק שטרם נולד. לשיטתו של המבקש, החלופות שהוצגו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לצורך הגעה מהירה לבית החולים, לא היו ריאליות באותן נסיבות. יודגש, כי המבקש טוען להתקיימותו של הסייג הנ"ל, במסגרת הבקשה למתן רשות ערעור בנוגע לחומרת העונש בלבד, ואיננו מבקש לחזור בו מהודאתו, או לזכותו מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. המבקש טען בנוסף, כי יש להקל בעונשו עקב מצבו הכלכלי הקשה, שיידרדר אם ייאלץ להתייצב לביצוע עבודות השירות, וכפועל יוצא מכך, הוא יפוטר מעבודתו. טענה נוספת שהייתה בפי המבקש, היא כי נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, עת קבע, בטעות, כי המבקש הורשע בעבר בעבירה של נהיגה תחת פסילה, על אף שהוא לא הורשע בעבירה זו. אשר על כן, סבור המבקש כי יש ליתן לו רשות לערער, לקבל את ערעורו לגופו של עניין, ולהקל בעונשו.

דיון והכרעה