רע"פ 430/17 דודו אזולאי ואח' נ' מדינת ישראל

1. לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים: הנשיאה ד' ברלינר, ג' רביד, ו-ש' יניב), ב-עפ"ג 17410-10-16, בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא צ' עוזיאל), ב-ת"פ 29785-05-15, ונגזרו עליהם העונשים הבאים:

(א)           על המבקש 1 הושתו – 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בניכוי ימי מעצרו בין התאריכים: 17.05.2015-13.05.2015); 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירות רכוש מסוג פשע; ו-5 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירות רכוש מסוג עוון.

(ב)           על המבקש 2 הושתו – 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירות רכוש מסוג פשע; ו-5 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירות רכוש מסוג עוון.

2. לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בפועל שהושת על המבקש 1, ועל עונש המאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות שהושת על המבקש 2. בהקשר זה הוריתי, בתאריך 18.01.2017, כי העונשים הנ"ל שהושתו על המבקשים – יעוכבו עד למתן החלטה אחרת.

להלן אביא את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

 רקע והליכים קודמים

3. בתאריך 08.12.2015, הוגש כנגד המבקשים, ונאשם נוסף, כתב אישום מתוקן לבית משפט השלום הנכבד (המבקשים 1 ו-2 הם נאשמים 2 ו-3 בכתב האישום המתוקן). עניינו של הנאשם 1 איננו חלק מהבקשה שבפני.

(א)      במבוא לכתב האישום המתוקן ובאישום הראשון נטען כי בתאריך 15.01.2015 יצאו סוכן משטרתי (אשר הופעל בתקופה הרלבנטית לכתב האישום על ידי משטרת ישראל במטרה לרכוש סמים ולגלות מי שסוחר בהם; (להלן: הסוכן)), והנאשם 1 לבילוי משותף, לאחר שנוצרו ביניהם קשרי ידידות כתוצאה ממגורי אחותו של נאשם 1 בשכנות לסוכן. במהלך הבילוי, נאשם 1 פנה לסוכן, סיפר לו כי יש לו צוות מיומן לפריצה לדירות, ושאל את הסוכן אם הוא מכיר דירות פנויות שניתן לפרוץ אליהן. הסוכן השיב לנאשם 1 בחיוב. לאחר פניה נוספת של נאשם 1 אל הסוכן, שבמהלכה הוא הביע שוב בפני הסוכן את רצונו לבצע התפרצות לדירות, הסוכן הודיע לנאשם 1, בתאריך 02.02.2015, כי דירה מסוימת בתל אביב (להלן: הדירה) תהיה פנויה בתאריך 04.02.2015. לפי הנטען, בתאריך 04.02.2015 הנ"ל, הסוכן נסע עם הנאשם 1 לדירה, שהיתה דירת פיתיון (אשר נשכרה על ידי המשטרה), הצביע לו עליה ומסר לו מפתח מתאים. באותו היום, כך נטען, נאשם 1 והמבקש 1 הגיעו לסביבת הדירה, ביצעו סיור מקדים במקום, ובהמשך הם התפרצו לדירה, וגנבו מתוכה רכוש הכולל כסף מזומן: 900 יורו, 700 דולר ו-1,500 ש"ח, וכן תכשיטים בשווי של עד 2000 ש"ח.

           במסגרת האישום הראשון – יוחסו למבקש 1 העבירות הבאות: התפרצות למגורים (עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), וגניבה (עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין).