רע"פ 2340/15 יניב דב חיים קליין נ' מדינת ישראל

המבקש:                               בעצמו                                     

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' עטר) ב-עפ"ת 26571-11-14, בגדרה נדחה ערעורו של המבקש, על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה (כב' השופטת מ' כהן), ב-המ"ש 6032-07-14, שלא להיעתר לבקשתו להארכת המועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס, המייחס לו נהיגה במהירות העולה על המותר.

           אביא עתה את הנתונים הרלבנטיים להכרעה במכלול.

רקע עובדתי

2. למבקש יוחסה עבירה של נהיגה במהירות שעולה על המותר, והוא נדרש לשלם קנס בסך 750 ש"ח, ולחילופין, לבקש להישפט. המבקש כפר בעבירה שיוחסה לו, והגיש לבית משפט השלום הנכבד בקשה להארכת מועד להישפט ולרישום העבירה על שמו של אחר, אשר לטענת המבקש הוא זה שנהג ברכב במועד ביצוע העבירה. במסגרת טיעוניו בבקשה הנ"ל, המבקש טען כי האיחור בהגשת הבקשה להישפט נבע מכך שההודעה הראשונה בגין ביצוע העבירה, לא הומצאה לידיו כדין, וכי נודע לו לראשונה על ביצוע העבירה עת נשלחה למענו הודעה בדבר כפל תשלום קנס. המבקש העלה בנוסף שורה של טיעונים באשר לליקויים שנפלו, לגישתו, באישור המסירה, ובינהם: אי ציון שמו של עובד הדואר שמסר את ההודעה, היעדר חתימה על אישור המסירה, והבדלים בין מספר הזיהוי שמופיע על דבר הדואר לבין המספר המצוין על אישור המסירה עצמו.

3. בית משפט השלום הנכבד דחה את הבקשה להארכת מועד להישפט, בקובעו, בין היתר, כי "מעיון באישור המסירה המצורף עולה כי נרשם מס' הדו"ח, פרטי המבקש, תאריך ביצוע ההמצאה וחתימת מבצע ההמצאה, כך שבוצעה המצאה כדין".

           באשר לטענת המבקש כי החליף את מקום מגוריו, בית משפט השלום הנכבד הפנה לפסיקתו של בית משפט זה, לפיה מי שב"מודע לא שינה את כתובתו במשרד הפנים [...] מוטלת עליו חובה כפולה ומכופלת לבדוק את הדואר אשר מגיע לכתובתו הרשומה" (רע"פ 9811/09 ‏שרון סמימי נ' מדינת ישראל(29.12.2009)).

4. על החלטה זו, המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי הנכבד. בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את ערעורו של המבקש בקובעו כדלקמן: