רע"פ 2039/15 גריב נ' משטרת ישראל

 לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' יעקובי; א' רומנוב; ו-ר' וינוגרד), בע"פ 28642-09-14, מיום 19.2.2015, בגדרו נדחה, ברובו, ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן), בת"פ 1522-09, מיום 17.9.2013.

רקע והליכים קודמים

2. נגד המבקש הוגש, ביום 6.3.2009, כתב אישום מתוקן המייחס לו שמונה אישומים. מהכרעת דינו של בית משפט השלום עולה, כי הרקע לעבירות המיוחסות למבקש, הינו הליך גירושין קשה שעבר המבקש, שבמסגרתו הוציא נגדו בית המשפט לענייני משפחה בירושלים צו הרחקה מן היישוב שבו מתגוררות גרושתו ובנותיו.

3. האישום הראשון מייחס למבקש את העבירות הבאות: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין; ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין. מעובדות האישום הראשון, עולה כי ביום 25.11.2006, הגיע המבקש סמוך לבניין בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (להלן: הבניין), כשברשותו שק שינה; מחשב נייד; מדפסת; דברי מזון; וכן, ציוד משרדי. המבקש סירב לעזוב את המקום, לדרישת המאבטחים. שוטרים שהגיעו למקום עצרו את המבקש, והובילו אותו לתחנת משטרת מוריה (להלן: תחנת המשטרה), שם העליב אותם המבקש, ואיים עליהם כי יפגע בגופם, בכוונה להפחידם או להקניטם.

4. בשל האירוע שעמד בבסיס האישום הראשון, ביום 26.11.2008, אסר בית משפט השלום בירושלים על המבקש להציב מיטלטלין בתחום של 100 מטרים מסביב לבניין, למשך 180 ימים, וכן אסר עליו להגיע לבניין, למשך 21 ימים, אלא על-פי הזמנה מראש (להלן: הצו הראשון).

5. מעובדות האישום השני עולה, כי ביום 26.11.2008, הגיע המבקש לתחנת המשטרה, ודרש משוטרת שהיתה במקום שתחזיר לידיו רכוש השייך לו, אשר נתפס במסגרת האירוע המיוחס לו במסגרת באישום הראשון. משהפנתה אותו השוטרת לשוטר אחר בתחנת המשטרה, צעק עליה המבקש, וזרק לעברה מסמך. לאחר שהגיע למקום שוטר נוסף, התיישב המבקש על הרצפה, החל לצעוק, וזרק את תכולת כיסו לכל עבר. האישום השני מייחס למבקש, אפוא, את העבירות הבאות: תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין; והתנהגות פרועה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(1)(א) לחוק העונשין.

6. ביני לביני, ונוכח שני האישומים לעיל, ביום 3.12.2008, אסר בית משפט השלום בירושלים על המבקש להתקרב למרחק של 100 מטרים מן הבניין, אלא על-פי הזמנה מראש (להלן: הצו השני).

7. מעובדות האישום השלישי עולה, כי חרף הצו השני, ביום 5.12.2008, הגיע המבקש עם רכבו והחנה אותו במרחק של כ-15 מטרים מהבניין, וסירב להזיזו משהתבקש לכך, על-ידי שני שוטרים שהגיעו למקום. בתגובה לדרישת השוטרים, איים עליהם המבקש בפגיעה בגופם או בגופם של אחרים, בכוונה להפחידם או להקניטם. למבקש יוחסו, במסגרת אישום זה, העבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א)(4) לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

8. האישום הרביעי מייחס למבקש את העבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א)(4) לחוק העונשין; והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין. מעובדות אישום זה עולה, כי בהמשך אותו היום שבמהלכו התרחש האירוע אשר בבסיס האישום השלישי, הגיע המבקש לבניין, הניח שק שינה במרחק של כ-20 מטרים הימנו, וישן במקום. משהתבקש לעזוב על-ידי שוטרים שהגיעו למקום, קילל המבקש את שוטרים אלה והעליבם.