רע"פ 1658/14 פלוני נ' מ"י

השופט י' עמית: 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו (כב' המותב ד' ברלינר, ג' קרא, מ' סוקולוב) בענ"פ 30567-11-13, בגדרו הושתו על המערער 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לאחר שנתקבל ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום לנוער בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' בן חנוך) בת"פ 23562-06-12.

1.        המבקש, כיום בגיר, הואשם במספר עבירות בשלושה כתבי אישום שונים אשר אוחדו בבית המשפט השלום לנוער. על פי המתואר בכתב האישום מיום 8.1.2013 (ת"פ 23670-06-12), ביום 26.7.2011 המבקש, אז בן 15 וחצי, ואחיו הקטין, אז בן 14 (להלן: האח), גררו קטנוע ללא רשות בעליו תוך שהם גורמים לו נזק, התניעו את הקטנוע על ידי חיתוך חוטי ההתנעה, ולאחר מכן החנו אותו בקרבת ביתם. ביום 28.7.2011 נהג המבקש על הקטנוע ללא רשיון וביטוח וללא רשות בעליו, כאשר אחיו יושב מאחוריו. שוטר בניידת (להלן: השוטר) ביקש מהמבקש לעצור את נסיעתו, אולם הלה הגביר את מהירות הנסיעה עד שסטה מהדרך ונאלץ לעצור. המבקש ואחיו ניסו להימלט מהאזור, ובעקבות זאת המבקש אף דחף את השוטר והיכה בגופו כשהוא אוחז בקסדה שאין בידו להוכיח כי אכן שייכת לו.

           על פי המתואר בכתב האישום מיום 7.6.2012 (ת"פ 23562-06-12, להלן: התיק המרכזי), בלילה שבין ה-21.10.2011 ליום 22.10.2011 פרצו המבקש ואחיו בצוותא לדירה בבת ים (להלן: הדירה), כאשר נאשם נוסף מאבטח את ביצוע העבירה. המבקש ואחיו נכנסו לחצר הסמוכה לדירה, עלו במדרגות חיצוניות המובילות לחלון הדירה וניפצו אותו. עם חדירתם לדירה, זרעו השניים הרס רב בדירה תוך שהם מרוקנים את הארונות והמגירות מתכולתם, ולבסוף נטלו מתוך ארון חדר השינה חפתי שרוולים זהובים וסיכה לעניבה אשר היו שייכים לבעל הדירה.

           על פי המתואר בכתב האישום מיום 25.11.2012 (ת"פ 11938-02-13), ביום 26.11.2011 שהה המבקש בכפר הנוער "בית חגי". במהלך שהותו שם, התעמת המבקש עם אחד הנערים במקום, דחף, הכה ואף דקר את הנער עם זכוכית שהחזיק בידו ופצע אותו. לנער הפצוע נגרם חתך באורך 4 ס"מ והוא נדרש לטיפול רפואי אשר כלל 5 תפרים (להלן: אירוע החבלה).

2.        בגין האירועים המתוארים לעיל, הורשע המשיב בבית משפט השלום, על פי הודאתו בעבירות שלהלן: שימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413ג לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק); היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; החזקת נכס חשוד לפי סעיף 413 לחוק; נהיגה בלי רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961; אי קיום חובת פוליסה לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנוע (נוסח חדש), התש"ל - 1970; כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו לפי סעיף 406(ב) לחוק; גניבה לפי סעיף 383 לחוק; וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335 לחוק.

3.        ביום 28.10.2013 נגזר דינו של המבקש בבית משפט השלום לנוער בתל אביב-יפו (להלן: הערכאה הראשונה). בית המשפט קבע מחד כי יש לקבוע ענישה אשר תעביר מסר ברור של סלידה מהמעשים אותם ביצעו המבקש ואחיו, והעדפת האינטרס הציבורי באופן מובהק לאור ריבוי התיקים, חומרת העבירות ואי הצלחתו של ההליך השיקומי. מאידך, הבחין בית המשפט בין המבקש לאחיו וקבע כי התסקיר בעניינו של המבקש מעיד על כך שהוא מתמיד במסגרת תעסוקתית, וכי בשנתיים האחרונות לא נפתחו תיקים נוספים נגדו. לפיכך, נגזרו על המבקש העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר בפועל, אשר ניתן להמירם בעבודות שירות; 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים באם יעבור עבירת אלימות מסוג פשע או עבירת רכוש מסוג פשע לפי פרק י"א בחוק; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום סיום ריצוי עונשו באם יעבור עבירות אלימות מסוג עוון או עבירות כנגד שוטרים או עבירות רכוש מסוג עוון לפי פרק י"א לחוק; פסילת החזקת רישיון נהיגה או קבלתו לתקופה של 6 חודשים; פסילה על תנאי של החזקת רישיון נהיגה או קבלתו למשך שנתיים באם ינהג שוב ללא רישיון נהיגה או ללא פוליסת ביטוח או במידה ויעבור עבירות הקשורות לרכב לפי סימן ה'1 בחוק; פיצוי על סך 1,500 ₪ למתלונן באירוע החבלה.

4.        ביום 17.11.2013 הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי העונש שהושת על המבקש אינו נותן ביטוי לחומרת העבירות ולדרך חייהם העבריינית של המבקש ואחיו. בד בבד, בית המשפט נעתר לבקשת המשיבה והורה על עיכוב ביצוע עונש עבודות השירות של המבקש עד לתום ההליכים בערעור, אולם עקב תקלה, לא הגיעה החלטת בית המשפט לממונה על עבודות השירות, עיכוב הביצוע לא יושם וביני לביני, כמעט סיים המבקש לבצע את מלוא התקופה של עבודות השירות, למעט שבעה ימים אחרונים. 

5.        בפסק דינו, קבע בית משפט קמא כי על אף גילו הצעיר של המבקש בעת ביצוע העבירות ועל אף שהספיק לבצע חלק נכבד מעבודות השירות שהוטלו עליו, אין מנוס מקבלת ערעור המדינה. בית המשפט עמד על התסקיר השלילי בעניינו של המבקש, וכן על תיקים פליליים נוספים אשר מתנהלים בעניינו. לפיכך, נגזרו על המבקש 7 חודשי מאסר בפועל בניכוי התקופה של כחודשיים אותה ביצע בעבודות שירות. יתר רכיבי הענישה שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה נותרו על כנם.