רע"פ 1544/16 חוסיין זבידאת ואח' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים: י' אלרון – נשיא; א' אליקים; ו-י' ליפשיץ), בעפ"ג 11794-12-15, מיום 10.1.2016, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ו' חאמד), בת"פ 43254-06-14, מיום 22.10.2015.

רקע והליכים קודמים

2. המבקשים, שהינם אחים, הורשעו, על יסוד הודאתם, במיוחס להם בכתב אישום מתוקן שהוגש נגדם. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 11.6.2014, בשעה 09:00 או בסמוך לכך, הגיעו מספר שוטרים אל ביתו של המבקש 3 לצורך ביצוע חיפוש, בהתאם לצו בית משפט. במהלך החיפוש, כך נטען, אחז המבקש 3 בידו קרש עץ עם מסמרים, ואיים על השוטרים: "אני אפרק אתכם ואשבור לכם את הצלעות". בהמשך, החלו המבקשים לתקוף את השוטרים על מנת למנוע מהם לבצע את החיפוש במקום. המבקשים 1, 2 ו-4 תקפו את אחד השוטרים באגרופים ובבעיטות בכל חלקי גופו וגרמו לו דימום באוזן ימין, חבלה בשפה העליונה, רגישות בבית החזה משמאל וחבלה בצוואר. בנוסף, תקפו המבקשים 1, 2 ו-4 שוטר אחר באגרופים, וגרמו לו חבלות בחזה ובכתף שמאל. כמו-כן, תקפו המבקשים 3 ו-4 שוטר נוסף באגרופים, סטירות ובעיטות, בכל חלקי גופו, וגרמו לו בין היתר, חתכים ונפיחות. המבקש 4 תקף, בנוסף, שוטר אחר במכת אגרוף. בהמשך, ולאחר שעזב את המקום, התקשר המבקש 3 לאחד השוטרים ואיים עליו.

          כתב האישום המתוקן ייחס, אפוא, למבקשים עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), 274(3) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין). למבקש 3 יוחסה, בנוסף, עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

3. בבואו לקבוע את מתחם הענישה ההולם את מעשיהם של המבקשים, עמד בית משפט השלום על חומרתם של מעשים אלו. בית משפט השלום הדגיש, כי פגיעה בשוטרים, כשליחי החוק, מהווה פגעה בעקרון שלטון החוק ובערך המוגן בדבר קיום הסדר הציבורי. ביתר שאת אמורים הדברים, כך נקבע, לנוכח העובדה כי מעשי האלימות בוצעו על-ידי המבקשים בצוותא חדא, באשר הם חברו יחדיו, על מנת להכות בשוטרים שוב ושוב. עם זאת, נתן בית משפט השלום משקל לכך שלא קדם למעשים אלו תכנון מוקדם על-ידי המבקשים. על רקע זה, קבע בית משפט השלום כי מתחם הענישה נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בהמשך, עמד בית משפט השלום על השיקולים המצדיקים, לשיטתו, כי עניינם של המבקשים ייבחן על-ידי שירות המבחן. בין יתר השיקולים, מנה בית משפט השלום את הודאת המבקשים במיוחס להם, בפתח משפטם; את נסיבות חייהם של המבקשים; את עברם הפלילי הנקי של המבקשים 2 ו-4; ואת עברם הפלילי ה"לא מכביד" של המבקשים 1 ו-3. בשל כך, הורה בית משפט השלום על הפניית המבקשים לממונה על עבודות השירות, לשם קבלת חוות דעת בדבר התאמתם לריצוי עונשיהם בעבודות שירות.

ביום 22.10.2015, לאחר שהתקבלה חוות הדעת מטעם הממונה על עבודות השירות, דן בית משפט השלום את המבקשים ל-6 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות, בניכוי ימי מעצרם. עוד הושתו על המבקשים 7 חודשי מאסר בפועל, לבל יעברו, במשך 3 שנים, כל עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; פיצוי כספי לכל אחד מן השוטרים, בסך 500 ₪. בנוסף, גזר בית משפט השלום על המבקש 3 עונש של חודשיים מאסר על תנאי, לבל יעבור, במשך 3 שנים, כל עבירת איומים.

4. המשיבה ערערה על קולת עונשיהם של המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה, וערעורה התקבל, ביום 10.1.2016. בערעורה טענה המשיבה, כי בית משפט השלום שגה בקביעת מתחם הענישה בעניינם של המבקשים. לשיטתה של המשיבה, היה על בית משפט השלום להעמיד את המתחם בטווח שבין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל. לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי, כי עונשיהם של המבקשים אינם הולמים את חומרת מעשיהם ואת חשיבות הערכים המוגנים שנפגעו בעקבות מעשים אלו. עוד נקבע, כי יש להשית על המבקשים 1 ו-3 עונש כבד יותר מעונשיהם של המבקשים 2 ו-4. זאת, לנוכח עברם הפלילי של המבקשים 1 ו-3, כאשר המבקש 1 ריצה בעבר 13 חודשי מאסר, והוא הורשע, בין היתר, בעבירות של תקיפת שוטר, היזק לרכוש, ותקיפה הגורמת חבלה; ואילו המבקש 3 הורשע בעבר בעבירה של סחיטה באיומים, וריצה, בגין עבירה זו, 7 חודשי מאסר בפועל. על יסוד מכלול שיקולים אלה, מבלי להתעלם מיתר השיקולים לקולת העונש, ולאחר שהבהיר כי אין בכך משום מיצוי הדין עם המבקשים, דן בית המשפט המחוזי את המבקשים 1 ו-3 ל-20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרם; ואת המבקשים 2 ו-4 ל-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרם. יתר רכיבי גזר דינו של בית משפט השלום נותרו על כנם.

          יצויין, כי לאחר מתן פסק הדין, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתם של המבקשים לעכב את ביצוע העונש, והורה על התייצבותם במאסר לאלתר.

הבקשה לרשות ערעור