רע"ס 29178-11-15 עיריית אום אל פחם נ' טיבה מול בע"מ ואח'

רקע

הנאשמת היא חברה הרשומה כדין בישראל והיא בעלת "קניון אלהרם" הנמצא בחלקה 18, גוש 20413 בכביש הראשי בעיר אום אל פחם. בכתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט עוד ביום 10.11.15, הואשמו הנאשמת ומנהלה הפעיל ובעל מניותיה, מר פהמי נעאמנה (אשר הוגדר אז כנאשם גם כן), בכך שניהלו את הקניון העונה על הגדרה של "עסק", מבלי שהיה בידיהם רשיון עסק כדין.

מאז הוגש כתב האישום המקורי כאמור, נדחה מתן תשובת הנאשמים לנטען בו מעת לעת, בעקבות בקשות בא כוחם. בין לבין תוקנו עובדות כתב האישום בהוספת התקופה שבה בוצעה העבירה המיוחסת לנאשמים – החל מיום 1.1.2006 ועד למועד בו הוגש כתב האישום.

בתאריך 9.4.17 הודיעו הצדדים על הגעתם להסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום המקורי במחיקת מר נעאמנה ממנו והותרת החברה כנאשמת יחידה. במסגרת הצגת הסדר הטיעון הבהירו ב"כ הצדדים כי מר נעאמנה יודה בשמה של הנאשמת בביצוע העבירה המיוחסת לה בכתב האישום המתוקן וכי הוא מתחייב לשמש כערב באופן אישי לקנס שיוטל עליה. בנוסף לכך הסכימו הצדדים כי הקנס ינוע בין 10,000 ₪ ל- 20,000 ₪ ולצדו יוטל על הנאשמת צו סגירה שביצועו יעוכב לתקופה של בין 6 ל-12 חודשים לפי שיקול דעת בית המשפט.

הנאשמת הורשעה אם כן בהתאם להודאת מנהלה ובעל מניותיה מר נעאמנה, בעבירה של ניהול עסק ללא רשיון, לפי סעיפים 4, 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968 ביחד עם פריט 6.8. לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשי"ב – 2012.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה עתר להשתת הקנס המקסימלי ועיכוב צו הסגירה לתקופה המינימלית עליהם הוסכם במסגרת הסדר הטיעון ונימק זאת בכך שהעסק הנידון הינו בניין בן 7 קומות המשתרע על שטח של

כ – 7,000 מ"ר ומספר המבקרים בו רב. בנוסף לכך טען ב"כ המאשימה כי מדובר בבניין הסובל מליקויי בטיחות רבים ובהם גם בעיות חשמל ואף אינו עומד בדרישות כיבוי האש.

מנגד ,טען ב"כ הנאשמת כי בעת רכישת הבניין בשנת 2006 סברו הנאשמת ומנהלה כי מדובר בעסק שיש לו רשיון וכי גם לאחר שהסתבר להם כי אין זה המצב, נמנעה המאשימה מלנקוט כנגדם באמצעים כלשהם במשך כעשר שנים. ב"כ הנאשמת הוסיף וטען כי מאז הוגש כתב האישום פעלה היא להשגת האישורים הנדרשים לשם הפעלת עסקה כדין ואף הצליחה להשיג את מרביתם. לתמיכת טענה זו הוגשו תיק השטח החתום בידי מהנדס שאישר את תקינות מערכת הספרינקלרים והגנרטור, אישורים בדבר תקינות מתקני החשמל, המעלית, מערכת שחרור העשן ועוד, אישור מטעם כיבוי האש, קבלות בדבר התשלום בעבור רשיון העסק ועוד (נ/1-נ/3), הכל בהתאם לדרישות מחלקת רישוי העסקים של המאשימה. לשאלותי השיב ב"כ הנאשמים כי הפעולות להכשרת המבנה נעשו במהלך מספר חודשים וכי רישיון העסק הזמני שאמור היה להינתן לה טרם ניתן משום שמשרדי המאשימה היו סגורים. במצב דברים זה עתר ב"כ הנאשמים להטלת קנס ברף הנמוך של הסדר הטיעון ולעיכוב ביצוע צו ההריסה למשך הזמן המקסימלי של 12 חודשים אשר לתפיסתו יאפשר לנאשמת לקבל את רשיון העסק המיוחל.

לאור מה שנראה היה לי על פניו כפער בלתי מוסבר בין טיעוני ב"כ המאשימה לטיעוני הסניגור, כזה שככל הנראה נבע מהגשת המסמכים מטעם הנאשמת למשרדי המאשימה בימים שקדמו למועד בו נשמעו טיעוניהם לעונש, הוריתי לב"כ המאשימה להגיש לתיק בית המשפט עדכון לגבי המצב בו מצוי הליך הרישוי מבחינתה והיא עשתה כן.