רע"ס 24089-03-12 עיריית חדרה נ' בראז

בפני בקשה לביטול כתב האישום מכח הוראת סעיף 149(4), דהיינו מן הטעם ש"העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה".

רקע

בתאריך 4.9.11 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של עיסוק וניהול עסק טעון רישוי ללא רשיון, לפי סעיפים 4 ו- 14 (א) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק") ביחד עם סעיף 3.2. א' לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה-1995 (להלן: "הצו"). על פי עובדות כתב אישום זה, מאז 14.10.10 ועד למועד הגשתו כאמור, ניהל הנאשם עסק של חוות סוסים, הנמצא ברחוב כביש 2 או בסמוך לכך, בחדרה, מבלי שהיה בידו רשיון על פי חוק לעשות כן.

בקשת הנאשם לביטול כתב האישום משיקולי "הגנה מן הצדק", דהיינו - שיהוי בלתי סביר בהגשתו, אכיפה בררנית והעדר שימוע נדחתה בשעתה בהחלטת כב' השופטת ט' תדמור זמיר מיום 2.10.13.

ביום 18.3.14, בטרם ניתנה תשובת הנאשם לכתב האישום, הודיעה המאשימה לבית המשפט על תיקונו באופן שבסעיף 1 לעובדותיו יירשם כי הנאשם הינו בעל "עסק מסוג בעלי חיים – סוסים, גידולם, אחזקתם וטיפול בהם בסמוך לכביש 2, בגוש 10583 חלקה 57 בחדרה" ובהמשך תוקן כתב האישום פעם נוספת בהוספת עדת תביעה.

לאחר מספר דחיות נוספות ובמועד שנקבע למתן תשובת הנאשם לכתב האישום (10.2.15) העלה בא כוחו טענה של "סיכון הכפול" ובהחלטתי מיום 16.8.15 נדחתה טענה זו גם כן.

כעת מבקש הנאשם כי אורה על ביטול כתב האישום המתוקן מן הטעם שעובדותיו אינן מהוות עבירה.

הבקשה ונימוקיה

הטענה העיקרית העומדת בבסיס הבקשה היא שבהעדר הגדרה למונח "עסק" בחוק וגם לנוכח העובדה שהצו מקנה לשר הפנים סמכות לתקן תקנות הנוגעות לסוגי ה"עיסוק של חבר בני אדם" המנויים בסעיף 32 לחוק ולהם בלבד, הרי מאחר שפעילות הנאשם איננה פעילות מסחרית ואינה נמנית על סוגי העיסוק הנ"ל, לא ניתן היה להגיש נגדו את כתב האישום, שכן עובדותיו אינן מגלות עבירה.