רע"ס 12942-06-15

1.בפניי בקשה על פי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, במסגרתה עותרת המבקשת להורות על סגירת מזנון המנוהל על ידי המשיבים בתחומי בית ספר "תיכון עמל" בעיר טייבה.

2.המשיבה 1 זכתה בקיץ 2013 במכרז להפעלת המזנון. המזנון הופעל על ידה בשנים 2013-2014.

בחודש אוגוסט 2014 נרצח מנהל בית הספר, הנאשם ברצח הוא בעלה של המשיבה 1.

עפ"י האמור בבקשה סכסוך סביב הפעלת מזנונים בחצר בית הספר, הוא זה שהוביל לרצח.

3.בשנת הלימודים שהסתיימה, הושבתה פעילותו של המזנון; לעיתים מאונס בעקבות צווים שניתנו כמפורט בתגובת המשיבים אשר בסופו של דבר בוטלו או פקעו, ולעיתים מרצון בעקבות מו"מ שהתנהל בין הצדדים. לאחר כישלון המו"מ הגישה המבקשת בקשה זו.

לטענת המבקשת פתיחת המזנון מחדש תוביל לשלהוב היצרים, מאחר ותושבי המקום מתנגדים להמשך פעילותו של המזנון ויש חשש כי התנגדותם תוביל למהומות ולהפרת הסדר הציבורי.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי לא ניתן רישיון עסק להפעלת המזנון.

5.המשיבים מתנגדים לבקשה זו וטוענים כי מניעים פסולים ואישיים עומדים ביסוד הבקשה, כאשר ערכאות אחרות אשר נדרשו לעניין דחו בקשות שהגישה משטרת ישראל לסגירת המזנון, וקבעו כי יש לאפשר את המשך פעילותו.

6.המשיבים מדגישים כי הם עצמם אינם נוקטים באלימות כלשהי ולא נשקפת מהם כל סכנה

לציבור, אלא אחרים הם אלו אשר מתנכלים להם. במקום לפעול ביד נחרצת כנגד מפרי הסדר, בוחרת המבקשת את הפתרון הקל ומונעת מהמשיבה להתפרנס ממשלח ידה.

7.עוד מדגישים המשיבים כי שאלת סגירת המזנון בנימוק של הפרעה לשלום הציבור נדונה בהרחבה במסגרת הליך קודם שהתקיים בעניינה של המשיבה; משטרת ישראל עתרה להורות על סגירת המזנון, בטענה כי הפעלתו תביא להפרת שלום ציבור התלמידים וסגל המורים ואף עלולה להעמיד בסכנה גם את המשיבה עצמה. ב-13.11.14 ניתן צו במעמד צד אחד, המורה על סגירת המזנון למשך שנה. המשיבה 1 עתרה לביטול החלטה זו מנימוקים שונים (55445-12-14). ביום 5.2.15 קיבל כב' השופט שטיין את טיעוני המשיבה וביטל את צו הסגירה. בהחלטה זו נקבע כי זכותה של המשיבה להמשיך ולהפעיל את המזנון גוברת במקום בו הפגיעה בשלום הציבור מקורה בפעילות בלתי חוקית של צדדים שלישיים, אשר אינם קשורים למשיבה.