רע"מ 54940-08-15 Kesta נ' מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 26/8/2015 בערר (ת"א) 2845-15 שדחה את בקשת המבקש, אזרח אריתריאה שנכנס לישראל ב-2010, למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה מכוח סעיף 32 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, המורה על התייצבותו של המבקש במתקן חולות ביום 31/8/2015.

יש לציין כי ביום 31/8/2015 הוריתי על מתן תשובה על-ידי המשיב כשלא מצאתי מקום למתן צו ארעי במעמד צד אחד. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על-ידי בית המשפט העליון (כבוד השופטת ד' ברק-ארז) בהחלטתה בבר"ם 5893/15 מיום 1/9/2015, כך שהמבקש היה אמור להתייצב במתקן חולות במועד שנקבע לו.

בית הדין לעררים דחה את הבקשה למתן צו ארעי בלא לבקש את תגובת המדינה וזאת עקב סיכויי הערר הלא גבוהים מאחר שהמבקש עומד בקריטריונים שנקבעו בעניין זה על-ידי משרד הפנים וכי "עיקר טענותיו הינן כלליות באופן המשותף לכלל המסתננים להם מנפיק המשיב הוראת שהייה ושאינו מצדיק ככלל מתן צו ארעי".

בית הדין לעררים קבע גם כי לא הוכח שהשהייה במתקן חולות תגרום למבקש נזק חמור שאינו בר תיקון ושאי מתן הצו יסכל את בירור הערר.

המבקש טוען בבקשת רשות הערעור שהוא לא היה מיוצג על-ידי עו"ד בבית הדין לעררים, כאשר לפי פסיקת בית המשפט העליון בעניין דסטה (בג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת (11/8/2015), להלן – "עניין דסטה"), אסור להוציא הוראות שהייה ב"מתווה אחיד" על נתינים ותיקים לעומת חדשים, כאשר אסור להחזיקו בתנאי סחר ועבדות עקב מצבו הבריאותי והחשד שהיה קורבן עבירה.

כן נטען שמאזן הנוחות מטה את הכף לקבלת הבקשה למתן צו ביניים המונע את כניסת המבקש לחולות וששהייה בחולות עלולה לגרום למבקש נזק חמור שאינו בר תיקון.

המשיב טוען בתגובתו כי בית הדין טרם דן בבקשה למתן צו ביניים ודחה את הבקשה למתן צו ארעי בלבד ושלא מדובר בנזק שאינו בר תיקון אם יתייצב המבקש במתקן חולות, כאשר הבקשה לצו הביניים תוכרע לאחר התייצבותו של המבקש במתקן השהייה בחולות.

לטענתו, אין מקום להתערב בהחלטה זו והבקשה מנסה לרוקן מתוכן את יכולתה של המדינה להפעיל את מכרז השהייה בחולות ולעצור באופן גורף את הוראות השהייה במתקן חולות בטענות כלליות, כאשר לא נפל כל פגם בהוצאת הוראת השהייה לאור הקריטריונים הקיימים כיום וביטול קריטריון ה"וותק" ושתוך 30 יום מהתייצבות המבקש במתקן חולות תיבחן תקופת ההשמה בשנית בשים לב לנסיבותיו הפרטניות והאישיות של המבקש, ומשך הוראת השהייה לא תעלה על 12 חודשים בהתאם לנפסק בעניין דסטה.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיב אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור.

כל שקבע בית הדין לעררים, בשלב זה, הינו שאין מקום למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות במועד שנקבע לו (31/8/2015), שעל המבקש להתייצב במתקן חולות ושלאחר קבלת תשובה ותגובה לבקשה לצו הביניים שתינתן תוך 21 יום מהתייצבות המבקש במתקן חולות, תינתן החלטת בית הדין לעררים בבקשה לצו הביניים.