רע"מ 50009-02-15 בבינה ואח' נ' מדינת ישראל

מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל-אביב (כבוד הדיינת באפי תם) מיום 22/2/15, שלא ליתן צו ארעי לעיכוב הרחקת המבקשת 1 (להלן-המבקשת או האישה) מישראל, לאחר שהמשיב סירב כניסתה לישראל (כשנטען בבקשה שהיא אמורה להיות מורחקת עוד היום מן הארץ).

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה לא ראיתי להיעתר לבקשת רשות ערעור ואני דוחה אותה אף בלא צורך בקבלת תגובת המשיב.

המבקשת טוענת שהגיעה לארץ לחגוג את יום ההולדת של בעלה –המבקש 2 (להלן-המבקש או הגבר) לו נישאה במולדובה ביום 25/2/14 כשהמבקש הינו תושב ואזרח ישראל שעלה לארץ ב-1997 ירד מן הארץ בשנת 2005 והגיע לבדו לארץ באפריל 2014. המבקשת מבקשת להישאר בארץ עד ליום 9/3/15.

אינני סבור שנפל פגם בהחלטת המשיב לסירוב כניסתה של המבקשת לארץ, לאור זאת שהתברר שהיא ובן זוגה –המבקש, היו מודעים לצורך קבלת אישור והיענות לבקשה שתוגש למשרד הפנים על ידי הגבר כדי לאפשר את כניסתה של האישה לישראל.

כך, הגבר קבע מועד לפגישה והגיש את הבקשה והמסמכים ונקבעה לו פגישה ליום 28/7/14 שבוטלה על ידו ונקבעה פגישה חדשה ליום 15/3/15.

לכן, לא היה מקום לעשיית דין עצמי וקביעת עובדות בשטח תוך כניסה לישראל של המבקשת לפני מועד פגישה זו, ובית הדין לעררים התרשם כי מדובר בניסיון לעקוף את איסור הכניסה לארץ והעדר האישור לכך בדרך של ביקור כתיירת עקב הקושי שהיה ידוע למבקשים לכניסה לארץ של המבקשת וכן הביע גם תמיהה מדוע המבקשת הגיעה עם מזוודה של 55 ק"ג וכלב דבר המעורר חשש להשתקעות.

לא מצאתי מקום לקבוע שנפל פגם בהחלטת המשיב ושיש מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה סבירה זו. יתכבדו המבקשים, ילכו בדרך המלך וימתינו להחלטה בבקשה שהגישו לכניסת האישה לישראל, כשאם תתקבל הבקשה תוכל האישה להגיע כמובן לישראל . כך גם, אם תעמוד המבקשת על הערר והוא יתקבל בבית הדין לעררים, תוכל לחזור לארץ.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ה, 22 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.