רע"מ 28568-12-15 גויטום ואח' נ' מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 13.12.2015 בערר (ת"א) 4891-15 שדחה את בקשת המבקשים, אזרחי אריתריאה, למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש 1 (להלן –"המבקש") במתקן חולות במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה שניתנה לו מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות"), המורה על התייצבותו של המבקש במתקן חולות עד ליום 14.12.2015.

בית הדין לעררים דחה את הבקשה למתן צו ארעי וזאת עקב סיכויי הערר הלא גבוהים באשר טענתו המרכזית של המבקש הינה כי הוא נשוי למבקשת 2 (להלן – "המבקשת"), אך מעיון בפרוטוקול השימוע שנערך למבקשים מעלה כי בתשובותיהם נפלו סתירות רבות, באופן שמצביע על כך שלכאורה מדובר בקשר פיקטיבי (כאשר המבקשת הודתה כי בעבר טענה בכזב כי היא נשואה לאזרח זר אחר בכדי למנוע מן המשיב לשולחו למתקן חולות).

בית הדין לעררים קבע גם כי לא הוכח שהשהייה במתקן חולות תגרום למבקש נזק חמור שאינו בר תיקון, ושאי מתן הצו יסכל את בירור הערר, וכי בנסיבות אלה, נוטה מאזן הנוחות דווקא לטובת המשיב.

ביום 14.12.2015 הגיש המבקש את הבקשה דנן. בהחלטתי מאותו היום קבעתי כי המשיב ישיב לבקשה ונתתי צו ארעי עד להחלטה אחרת לא יתייצב המבקש במתקן חולות.

בבקשת רשות הערעור טוענים המבקשים כי בניגוד לקביעת בית הדין לעררים שגה כשקבע כי היו סתירות מהותיות המצדיקות את ההחלטה. לטענת המבקשים, הם צירפו תעודת נישואין מהכנסייה המעידה על נישואיהם, ערכו חתונה בהשתתפות 300 איש, מנהלים משק בית משותף טרם החתונה ואחריה, ובנוסף - המבקשת הינה הרה מהמבקש.

המבקשים טוענים כי נישואיהם אמיתיים וכי הם בעל ואישה לכל דבר ועניין וכי בית הדין שגה ולא עיין בכל המסמכים שצורפו לערר טרם מתן החלטתו. עוד טוענים המבקשים כי החלטת בית הדין לעררים תפגע בתא המשפחתי ותקשה על המבקשת להתמודד לבדה עם המצב הכלכלי, ועל כן הנזק שייגרם להם הינו חמור ובלתי הפיך. לטענת המבקשים, בהתאם לקריטריונים של המשיב, בעלי משפחות אינם מופנים לחולות, והחלטת בית הדין אינה עולה בקנה אחד עמם.

עוד טוענים המבקשים, כי בפן האנושי והמוסרי אין זה ראוי להפריד זוג נשוי, במיוחד כאשר מדובר באישה הרה שאינה עובדת ונתמכת בבעלה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, לא נפל כל פגם בהוצאת הוראת השהייה למבקש, ועל כן אין להתערב בה, וכי לא נפל כל פגם בקריטריונים שבהתאם להם הוצאה הוראת השהייה, שכן המבקש עומד בהם.

המשיב מציין כי בית הדין קבע כי על פניו סיכויי הערר אינם גבוהים, באשר טענתו המרכזית של המערער כי הוא נשוי למערערת לא הוכחה ועל פניו מדובר בקשר פיקטיבי. לטענת המשיב, במסגרת השימוע שנערך למבקשים התגלו סתירות רבות, באופן המעיד על העדר כנות הקשר ביניהם. נסיבות אלה וסיכויי הערר הנמוכים מחזקים לטענת המשיב את ההחלטה לדחות את הבקשה למתן צו ארעי בעניינו של המערער.

עוד טוען המשיב, כי כעולה מתשובות המבקשת במסגרת התשאול שנערך לה, מדובר במבקשת אשר שיקרה בעבר למשיב לעניין נישואיה לנתין זר אחר, על מנת לסייע לו בעניין אי הוצאת הוראת שהייה בעניינו, ועל כן לא ניתן לתת בה אמון.

בנוסף, טוען המשיב כי המבקש לא טען וממילא לא הוכיח כי התייצבותו במתקן חולות תגרום לו נזק חמור שאינו בר תיקון. לטענת המשיב, הנזק לו טוענים המבקשים הוא כי המבקשת תישאר לבדה להתמודד עם המצב הכלכלי, כשהיא הרה, אינה עובדת ונתמכת בבעלה. המשיב טוען כי משהטענה בדבר זוגיות המבקשים נמצאה לא מבוססת נוכח הסתירות הרבות שעלו מטיעוניהם, ומשלא נטען על כל נזק אחר שאינו בר תיקון, הרי שבדין נדחתה הבקשה למתן צו ארעי.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיב, ובהמשך להחלטתי מיום 14.12.2015 החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, לקבל את הערעור וליתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות, וזאת עד להכרעה בערר שהגישו המבקשים בבית הדין לעררים, ערר (ת"א) 4891-15.