רע"מ 27200-11-15 האבטום נ' רשות האוכלוסין

1.בפני בקשת רשות לערער על החלטת בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל בשבתו בבאר שבע (כב' הדיין מ. זילברשמיד) ובה נדחתה בקשת המבקש לצו ארעי (בהעדר) להשהיית הוראת השהייה במתקן חולות שהוציאה המשיבה למבקש.

הבקשה לצו הארעי הוגשה בגדרם של ערר שהגיש המבקש לביה"ד נגד הוראת השהייה ובקשה לצו ביניים להשהיית תוקף הוראת השהייה עד למתן ההחלטה בבקשה לצו הביניים ובערר.

בהחלטת ביה"ד, נשוא בקשה זו, הורה ביה"ד למשיבה להגיש תגובתה לבקשת צו הביניים ודחה כאמור את בקשת המבקש לצו ארעי בהעדר.

2.לאחר עיון בבקשה זו ובתגובת המשיבה, על נספחיהן, לא מצאתי מקום למתן הרשות לערער.

אין חולק כי המבקש, תושב ואזרח אריתריאה יליד 1988, הסתנן לישראל דרך גבול מצרים ביום 12.7.2010 – ומאז הוא שוהה בישראל.

מאוגוסט 2010 ועד נובמבר 2015 הוצאו לו מפעם לפעם רישיונות שהייה זמניים, עד להרחקה, בהתאם לסעיף 2 (א) (5) לחוק הכניסה לישראל.

הוא זומן לשימוע אצל המשיבה ביום 22.10.15 לבחינת הוצאת הוראת שהייה במתקן חולות ובתום השימוע החליטה המשיבה על הוצאת הוראת השהייה.

3.בערר ובבקשה לצו הביניים, וכן בבקשה זו שבפני טען וטוען המבקש כי הוא נכנס לחריגים להוצאת הוראת שהייה – שבסעיף 32 ד' לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד – 1954.

זאת משום שעל פי טענתו יש לו בת זוג לחיים באילת ועל כן דינו כדין בעל משפחה נשוי.

עוד נטען על ידו כי הוא סובל ממיחושי ראש מתמשכים – ושהייתו במרכז השהייה חולות תהיה קשה עליו.

4.בקשת הרשות לערער הינה, כמפורט לעיל, על החלטת בית הדין שלא להורות בצו ארעי בהעדר על השהיית הוראת השהייה – עוד בטרם דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו הביניים ובערר.

צו ארעי שכזה, בהעדר, לא יינתן על ידי בית הדין אלא בהתמלא התנאים המוקפדים שבתקנה 13 (א) לתקנות הכניסה לישראל (סדרין הדין והמינהל בבית דין לעררים) תשע"ד – 2014 ולפיהם:

"ראה בית הדין כי השהיית החלטה בבקשה למתן צו ביניים עלולה לגרום נזק חמור שאינו בר תיקון, רשאי הוא ליתן צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד...".

(ולענין זה ר' בר"מ 3832/14 מיום 5.6.14 ובר"מ 5593/14 מיום 26.8.14).