רע"מ 26928-06-16 ו.נ' מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיינת באפי תם) מיום 7.6.2016 בערר (ת"א) 1916-16 בו נדחתה בקשת המבקש, אזרח אריתריאה אשר נכנס לישראל בשנת 2011, לצו ארעי במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות") ונקבע כי הוא יתייצב במתקן חולות לאלתר.

בית הדין דחה את הבקשה למתן צו ארעי לאור סיכויי הערר הלא גבוהים, שכן על פי הדברים הוצאה הוראת השהייה כדין, שכן המבקש עומד בקריטריונים שקבע המשיב לצורך זימון מסתננים למתקן חולות.

עוד קבע בית הדין לעררים כי למבקש ניתנו הזדמנויות נאותות להשמיע את טענותיו בפני ממונה ביקורת גבולות, וכי טענתו העיקרית, הנסמכת על מצבו הנפשי לאור עברו כקרבן סחר ועבדות, נבדקה על-ידי הגורם המשטרתי הרלבנטי שלא מצא לה ראשית על פניו, ונראה כי אין בטענה זו כדי להחיל על המבקש את הוראות סעיפים 32ד(ב)(6) או 32ד(ג) לחוק למניעת הסתננות.

בנוסף, בית הדין לעררים ציין כי ד"ר איל יעקובסון, "האוטוריטה" הרפואית, לא מצא מניעה רפואית לשהותו של המבקש במתקן, מה גם שבשימועים שנערכו למבקש מלבד כאבי גב לא ציין כי הוא סובל מבעיות נפשיות, שלל קבלת טיפול כזה או אחר וציין כי הוא מרגיש טוב, ועל כן לא נראה כי מתקיימת דרישת סעיף 32ד(ב)(5) לחוק למניעת הסתננות.

בית הדין לעררים קבע כי המבקש לא הצביע על נזק חמור שאינו בר תיקון, ולא הובררה המניעה לבירור הערר בעודו שוהה במתקן (תקנה 13 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים), התשע"ד-1984 (להלן – "התקנות")).

בית הדין לעררים דחה את הבקשה לצו ארעי וקבע כי המבקש יתייצב במתקן חולות לאלתר ויגיש בתוך 7 ימים הודעה על התייצבותו. עוד נקבע כי עם התייצבותו יהיה המבקש רשאי להעלות את מלוא טענותיו הרפואיות לפני רופא המתקן, אשר רשאי להורות על טיפול בתנאים מיוחדים ואף על שחרור מהמתקן מסיבות רפואיות.

טענות הצדדים

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי בית הדין שגה כשקבע כי המבקש לא הצביע על נזק חמור שאינו בר תיקון, עת התעלם כליל מחוות הדעת שצירף המבקש ע"י ד"ר דוד שפירא, הקובעת כי שליחתו למתקן תחמיר את מצבו הנפשי. עוד טוען המבקש כי בית הדין ייחס משקל רב לחוות הדעת מטעם המשיב, שהינה כללית ואינה מתייחסת לחוות הדעת מטעמו.

המבקש טוען כי בית הדין לא הפעיל את הנוסחה המשקללת בין סיכויי ההליך לבין מאזן הנוחות, וכי בנסיבות ברי כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו.

המבקש טוען כי עבר אירועים קשים בדרכו לישראל, וכתוצאה מהם הוא שרוי במצב נפשי קשה. בישראל פנה המבקש לד"ר דוד שפירא, אשר חווה דעתו בעניינו של המבקש. בחוות הדעת נכתב כי המבקש סובל מחרדות ומפוסט טראומה, מתקשה להיות בסביבה הומה וכי המבקש ציין כי הוא עלול לפגוע בעצמו או אם ייכלא. המבקש טוען כי שליחתו למתקן חולות תפגע בבריאותו הנפשית, תחמיר את מצבו ועלולה לגרום לו נזק חמור "שאינו בר תיקון" כנדרש בתקנות.

עוד טוען המבקש, כי חוות הדעת מטעם המשיב (של ד"ר יעקובסון) ניתנה על-ידי גורם שלא מומחה ברפואת הנפש, מעולם לא נפגש עם המבקש ו/או אבחן אותו באופן בלתי אמצעי.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענת המשיבה, אין הצדקה להתערב בהחלטת בית הדין לעררים, משהיא תואמת את הוראות הדין והפסיקה, בשים לב לנסיבות הפרטניות של המקרה הנדון ולא נפל בה כל פגם.

המשיבה טוענת כי בית הדין התייחס לטענות המבקש, לרבות הגורם המשטרתי והאוטוריטה הרפואית שבחנו אותן וקבעו כי אין ממש בטענות המבקש וכי אין מניעה רפואית לשהותו במתקן חולות. כן התייחס בית הדין לכך שבשימועים שנערכו לא הוא לא ציין בעיות רפואיות כלשהן מלבד כאבי גב.