רע"מ 21452-12-15 גומא ווסהלה נ' משרד הפנים - רשות האוכלוסין

1.המבקש הינו נתין סודן שהסתנן לישראל, דרך גבול מצרים, ביום 3.3.2012.

ביום 3.11.15 הוציא המשיב למבקש הוראת שהייה במתקן חולות בהתאם לסעיף 32 ד' לחוק למניעת הסתננות תשי"ד – 1954.

המבקש ערר על כך בפני בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל.

בד בבד ביקש המבקש את ביה"ד להורות בצו ביניים על השעיית הוראת השהייה, וליתן צו ארעי בהעדר המשיבה ובהסתמך על כתב הערר והבקשה.

ביום 1.12.15 דחה ביה"ד (כב' הדיין מ. זילברשמיד) את הבקשה למתן צו ארעי בהעדר וקבע את סדרי הדין והמועדים להמשך בירור הערר והבקשה לצו ביניים.

בפני בקשת המבקש לרשות ערעור על החלטת בית הדין בה נדחתה בקשתו לצו ארעי בהעדר.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן לא מצאתי מקום ליתן הרשות לערער.

ככלל, הדרך הראויה לבחינת בקשה לצו ביניים הינה לאחר בירור ושמיעת הבקשה במעמד הצדדים (כמפורט בתקנה 12 לתקנות הרלבנטיות).

עם זאת, ועפ"י הוראת תקנה 13 (א) לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בביה"ד לעררים) התשע"ד 2014.

"ראה בית הדין כי השהיית החלטה בבקשה למתן צו ביניים עלולה לגרום נזק חמור שאינו בר תקנה, רשאי הוא ליתן צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד...".

מסכים אני עם החלטת בית הדין כי נסיבות חריגות אלה לא מתקיימות בעניינו של המבקש.

טענתו כי הוא סובל מאסטמה – לא נתמכה בתיעוד רפואי בהודעת הערר ובבקשות שנלוו לה.

בנוסף, שירותי הרפואה במרכז השהייה – והגיבוי להם במרכז הרפואי סורוקה – ערוכים לתת מענה הולם לתלונות הרפואיות בעניין מחלת האסטמה נשוא בקשת רשות ערעור זו.