רע"מ 19506-08-14 אופרטי נ' משרד הפנים

לפני בקשה למתן צו למניעת הרחקתה של המבקשת מישראל וכן שחרורה ממשמורת, זאת במסגרת ערעור על החלטת בית הדין לעררים מיום 31.7.14 שדחה את בקשתה של המבקשת לאפשר לה להסדיר את מעמדה בישראל כדין.

המערערת נכנסה לישראל לראשונה ביום 23.2.09 באשרה ורישיון לישיבה מסוג ב/1 בענף הסיעוד. ביום 16.4.12 יצאה המבקשת מישראל ושבה לישראל ביום 14.5.12.

המבקשת החליפה מעסיקים שונים במהלך שהותה בישראל, והועסקה אצל מעסיקתה האחרונה עד ליום 20.2.14, וממועד זה הינה שוהה ללא אשרה ובניגוד לדין.

ביום 19.5.14 נעצרה המבקשת על-ידי יחידת האכיפה מטעם משרד הפנים, נערך לה פרוטוקול שמיעת ראיות והוצא כנגדה צו משמורת וצו הרחקה.

ביום 22.5.14 בית הדין למשמורת הותיר את צו המשמורת על כנו.

ביום 26.5.14 נערך בבית הדין למשמורת דיון בעניינה של המבקשת בסופו החליט בית הדין לדחות את בקשתה של המבקשת לשחרור ממשמורת.

ביום 1.6.14 המבקשת סירבה לשתף פעולה עם הרחקתה מישראל.

ביום 16.6.14 נערך דיון נוסף בבית הדין למשמורת בסופו הותיר בית הדין את צו המשמורת על כנו.

ביום 2.7.14 שוב סירבה המבקשת לשתף פעולה עם הרחקתה מישראל.

ביום 22.7.14 הגישה המבקשת ערר לבית הדין לעררים כנגד ההחלטה להרחיקה מישראל ובמסגרת הערר ביקשה המבקשת להסדיר את העסקתה אצל מעסיקה פוטנציאלית הגב' אסתר מסלתי (להלן: "הגב' מסלתי").

בית הדין לעררים דחה את הערר ביום 31.7.14 תוך שדחה את טענותיה וקבע כי משמיצתה המבקשת את תקופת השהייה המותרת לה על-פי דין, משלא הוגשה בקשה על-ידי מעסיק כלשהו להעסקתה, לא נותר אלא לדחות את הערר, ומכאן הערעור שלפני.

יצוין כי ביום 21.8.14 קיבל בית הדין למשמורת את בקשת המבקשת לשחרורה בתנאים ובית המשפט לעניינים מנהלים אישר החלטה זו בהחלטתו מיום 26.8.14 במסגרת עמ"נ 36803-08-14, ומשכך מתייתר הצורך לדון בבקשה לשחרור המבקשת ממשמורת.