רע"מ 16840-12-15

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בבאר שבע בערר (ב"ש) 4793-15, שניתנה על ידי כב' הדיין, מיכאל זילברשמיד, ביום 7.12.15, בה נדחתה הבקשה למתן צו ארעי אשר יעכב את מועד התייצבותו של המבקש במתקן השהיה "חולות".

המבקש, יליד 1974, נתין סודן, הסתנן לישראל ביום 10.3.12. בשימוע שנערך לו ביום 19.3.12, ציין המבקש כי הוא נשוי ואב לארבעה, עזב את סודן על מנת לעבוד בישראל לאחר שלא עלה בידו לפרנס את משפחתו בסודן. המבקש התגורר באילת ועבד באטליז. ביום 7.9.15 נמסרה למבקש הזמנה לשימוע לבחינת מתן הוראת שהיה במתקן "חולות". בשימוע, שנערך ביום 5.11.15, מסר המבקש, כי עבר ניתוח בפברואר 2014 בשלפוחית השתן, בגינו אושפז יומיים בבית החולים, וכעת הוא מרגיש טוב יותר; המבקש התבקש להביא עימו ל"חולות" את המסמכים הרפואיים הנוגעים למצבו. בתום השימוע, הוחלט כי המבקש עומד בתנאים שנקבעו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954 (להלן - "החוק"), והוצאה לו הוראת שהיה במתקן "חולות" למשך 12 חודש, החל מיום 9.12.15.

על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית הדין לעררים בבאר שבע, יחד עם בקשה לצו ביניים. בד בבד עם בקשות אלה התבקש צו ארעי במעמד צד אחד אשר ישהה את התייצבות המבקש במתקן "חולות". ביום 7.12.15 הורה בית הדין על דחיית הבקשה. בית הדין סבר, כי סיכויי הערר אינם גבוהים. טענת המבקש לפיה הוא סובל מבעיות בכליות לא נתמכה באסמכתאות רפואיות, אשר יש בהן כדי להצביע על כך כי מצבו הבריאותי יחמיר באם ישהה במרכז השהיה, מה עוד שקיימת סמכות לרופא במרכז השהיה להורות על טיפול במבקש בתנאים מיוחדים או על שחרורו מהמתקן במידה וייסבור - על סמך המסמכים שיציג בפניו המבקש - כי יש צורך בכך. כמו כן, אין מניעה כי בקשת המקלט של המבקש תידון בעודו שוהה במרכז השהיה. טענותיו של המבקש כי הינו קורבן לעבירת סחר בבני אדם נטענו בכלליות וללא עוגן ראייתי ואינן מקימות חשד סביר בעניין זה. בית הדין הוסיף, כי לא שוכנע כי אי מתן הצו יגרום לנזק חמור שאינו בר תיקון.

מכאן הבקשה. בשולי הבקשה התבקש ביהמ"ש להורות על עיכוב מועד כניסת המבקש ל"חולות", בקשה שנדחתה על ידי ביום 8.12.15. על אף האמור, טרם התייצב המבקש במתקן "חולות".

המבקש טוען, כי התקיימו התנאים למתן סעד זמני בערר - סיכויי הערר ומאזן הנוחות. סיכויי הערר הינם גבוהים לאור מצבו הרפואי של המבקש, הסובל ממחלות בכליות ובדרכי השתן הגורמים לו לכאבים עזים ובגינם אושפז ונותח מספר פעמים. כן יש ליתן משקל להתעללות והכליאה שעברו על המבקש בדרכו לישראל, אשר גם בגינם אין מקום להשמתו ב"חולות". מאזן הנוחות אף הוא נוטה לכיוון המבקש, שכן השמתו בחולות תפגע בחירותו ותגרום לו לאבד את מקום עבודתו, ואילו למשיב, משרד הפנים (להלן - "המשיב"), לא יגרם כל נזק מדחיית ההתייצבות.

המשיב טוען, כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר והמבקש עשה דין לעצמו ונמנע מלהתייצב ב"חולות" על אף שבקשותיו בעניין זה נדחו.

באשר לטענותיו הרפואיות של המבקש, מציין המשיב, כי המסמכים הרפואיים התומכים בטענתו הוצגו לראשונה עם הגשת הבקשה שכאן. מסמכים אלה הועברו לבדיקת הגורמים הרפואיים האחראים על מתקן "חולות" ואלה מצאו, כי אין מניעה להשמתו במקום וכי שהותו ב"חולות" לא תגרום לו לנזק רפואי. במרכז קיימים שירותי רפואה, אשר יש בהם כדי ליתן מענה לצרכיו של המבקש, והמבקש יוכל להיעזר בשרותים רפואיים מחוץ למרכז בעת הצורך.