רע"מ 10853-11-15 איסמעיל נ' משרד הפנים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 2.11.2015 בערר (ת"א) 4161-15 שדחה את בקשת המבקש, אזרח סודן , למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה שניתנה לו מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות"), המורה על התייצבותו של המבקש במתקן חולות עד ליום 4.11.201 שעה 1700 (היום).

בית הדין לעררים דחה את הבקשה למתן צו ארעי בלא לבקש את תגובת המדינה וזאת עקב סיכויי הערר הלא גבוהים מאחר שהמבקש עומד בתנאים שקבע המחוקק במסגרת החוק למניעת הסתננות והקריטריונים שנקבעו בעניין זה על-ידי משרד הפנים וכי "עיקר טענותיו הינן כלליות, באופן המשותף למרבית המסתננים להם מנפיק המשיב הוראות שהייה, ושאינו מצדיק ככלל מתן צו ארעי" (סעיף 3 להחלטה).

עוד קבע בית הדין לעררים, כי על פני הדברים, טענות המבקש בדבר הוא עובד כמטפל בקשישים ונדרש למעסיקיו וכך גם הגשת בקשה למקלט מדיני וטענותיו הרפואיות אינן מחריגות את המבקש מתחולת החוק.

בית הדין לעררים קבע גם כי לא הוכח שהשהייה במתקן חולות תגרום למבקש נזק חמור שאינו בר תיקון, ושאי מתן הצו יסכל את בירור הערר (סעיף 4 להחלטה).

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי העלה במסגרת עררו טענות כבדות משקל, אשר יש בהן כדי לבטל את החלטת המשיב. ביניהן, עבודתו במשך שנים כמטפל במרכז הרפואי לקשישים והיותו נדרש למעבידיו ,טענות לגבי מצבו הרפואי, העובדה שהגיש בקשה למקלט מדיני וזומן לראיון ליום 18/1/16 וטוען כי מצבו הוא חריג, רגיש ומחייב טיפול מיוחד, וכי יש טעמים הומניטאריים המצדיקים את אי התייצבותו במתקן חולות.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור החלטתי לדחות את הבקשה, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.

כפי שקבעתי בהחלטות דומות שניתנו על-ידי (ראו, למשל, רע"ם 54239-08-15 גברימיכאל נ' משרד הפנים (10.9.2015); רע"ם 21647-09-15 טספסלסי נ' מדינת ישראל (16.9.2015); רע"ם 21616-09-15 מרשי נ' מדינת ישראל (16.9.2015); רע"ם 12129-10-15 נוגוסי נ' מדינת ישראל (11.10.2015)) כל שקבע בית הדין לעררים בשלב זה, הינו שאין מקום למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות במועד שנקבע לו, שעל המבקש להתייצב במתקן חולות ושלאחר קבלת תשובה ותגובה לבקשה לצו ביניים, שתינתן תוך 21 יום ממועד התייצבות המבקש במתקן חולות, תינתן החלטת בית הדין לעררים בבקשה לצו ביניים.

כפי שציין בית הדין לעררים בהחלטתו, המבקש עומד לכאורה בתנאי החוק למניעת הסתננות ונהלי המשיב לעניין זימון למתקן חולות, ובנוסף המבקש לא הצביע על נזקים מיוחדים וחמורים שאינם ברי תיקון שייגרמו לו בשל הכניסה למתקן חולות וטענותיו בעניין זה נושאות בעיקרן אופי כללי וכוללני, וחלות, במידה שווה, על כלל העותרים מסוג זה, ואין מקום, גם לאור פסק הדין בעניין דסטה, להתערבות בהחלטת בית הדין לעררים, בסבירותה ובשיקול דעתו, החלטה שניתנה כאמור בבקשה לצו ארעי בלבד.

זאת, כאשר לא מדובר גם במצב בלתי הפיך, ואי מתן הצו לא יסכל את בירור הערר וזאת גם אם תתקבל הבקשה לצו ביניים ו/או הערר (ראו: בר"ם 5893/15 Kesta נ' מדינת ישראל (1.9.20155129371)

כך גם, העובדה כי המבקש עובד כמטפל בקשישים ונדרש למעבידיו, אינה מהווה טעם למניעת התייצבות המבקש במתקן חולות, וכנ"ל העובדה שיש לו זימון לראיון עקב בקשת המקלט המדיני שהגיש (שבית הדין לעררים ציין בהחלטתו שהוגשה לאחר הנפקת הוראת השהייה) לא מונעת את התייצבותו במתקן חולות , כאשר הוא יוכל להגיע לראיון גם ממתקן חולות ,(אם בקשתו לצו ביניים ו/או ערעורו לא יתקבלו בבית הדין לעררים),כאשר מצבו הרפואי הנטען של המבקש ייבחן על ידי רופאי המתקן והשיקולים ההומניטריים הנטענים על ידו יובאו בחשבון במסגרת ההחלטה על משך השהייה.

מכל מקום, יש להדגיש שוב ,שמדובר רק באי מתן צו ארעי ובטרם ניתנה החלטה בבקשה לצו ביניים ובערעור עצמו.