רע"ב 8733/14 בני סלע נ' שירות בתי הסוהר

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן) מיום 9.12.2014 בעת"א 30041-08-14, בגדרה נדחתה עתירת אסיר שהגיש המבקש.         

1.        המבקש, המייצג את עצמו, עתר לבית משפט קמא בבקשה לאפשר לאסיר לדעת מראש אם יש כוונה להעבירו למתקן כליאה אחר, ולאפשר לאסיר להגיש את נימוקיו וטענותיו בדבר העברתו עוד טרם קבלת ההחלטה על העברתו. זאת, על מנת ששירות בתי הסוהר יוכל לתת דעתו לעמדתו ולשיקוליו של האסיר כחלק מקבלת ההחלטה בעניינו.

           בהחלטתו מיום 9.12.2014, ולאחר דיון שהתקיים בפניו, דחה בית משפט קמא את העתירה מן הטעם כי מדובר בעתירה תיאורטית, באשר אין העתירה מכוונת נגד החלטה ספציפית בעניינו של המבקש או נגד כוונה קונקרטית להעבירו למתקן כליאה אחר.

2.        בבקשה שלפניי, טוען המבקש כי העתירה מכוונת נגד החלטה ספציפית באשר העברתו למתקן כליאה אחר עדין רלוונטית, וכי נפלו פגמים בהתנהלות בית משפט קמא, שלא אפשר לו להביא את כל נימוקיו ונמנע מלעיין באסמכתאות אליהן הפנה בעתירתו. לטענתו, ראוי לעגן את הסעד המבוקש על ידו בנוהלי שירות בתי הסוהר או תיקון הנוהל הקיים, כך שעמדתו ונימוקיו של האסיר באשר להעברתו למתקן כליאה אחר יובאו בפני הגורם הרלוונטי בשירות בתי הסוהר כאשר קיימת כוונה לבקש את העברתו של האסיר, ועוד קודם לקבלת ההחלטה. לדידו, מיצוי ההליך המנהלי, להבדיל מעדכונו בדיעבד ועתירה לבית המשפט, מהווה איזון טוב יותר בין שיקוליו של המשיב לשיקוליו של האסיר; מקנה כלים רבים יותר לבחון את ההחלטה על העברת אסיר, מאשר אלו הנתונים לבית המשפט; ומאפשר הליך שקוף התואם את אופייה הדמוקרטי של המדינה.

3.        דין הבקשה להידחות.

           כידוע, רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, הדן בעתירת אסיר, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ראו, רע"ב 7/86 וויל נ' מדינת ישראל(26.6.1986); רע"ב 1460/11 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 והאסמכתאות שם (12.6.2011) (להלן: עניין אבוטבול); רע"ב 623/12צאפאנא נ' מדינת ישראל, פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.3.2012); רע"ב 8265/14 אסולין נ' שב"ס, פסקה 8 והאסמכתאות שם (9.12.2014) (להלן: עניין אסולין)).

           במקרה דנן, ועל אף המחלצות העקרוניות שניסה המבקש לשוות לבקשתו, אין הדבר מצדיק קבלת הבקשה. מבקשתו של המבקש ונספחיה עולה כי אין בנמצא החלטה קונקרטית אותה מבקש לתקוף, אלא מועלות בבקשה טענות כלליות שעניינן שינוי אופן בחינת בקשות להעברת אסיר למתקן כליאה אחר. אולם, כלל ידוע הוא שבית המשפט אינו דן בעניינים תיאורטיים, ולפיכך צדק בית משפט קמא עת פסק כי יש לדחות את העתירה מטעם זה (רע"ב 8682/12 מגאדבה נ' שרות בתי הסוהר (24.1.2013); רע"ב 5898/10 מג'אדה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה ה והאסמכתאות שם (23.11.2010); רע"ב 7850/99 סמסאן נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (28.3.2000); רע"ב 5111/14 עמאש נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (11.9.2014)). אוסיף כי אין זו הפעם הראשונה בה נדחה בקשת רשות ערעור של המבקש מחמת היותו תיאורטי (רע"ב 6978/12 סלע נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 12 (29.11.2012); רע"ב 2861/14 סלע נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (28.10.2014)).

           זאת ועוד. המבקש העלה טענות דומות לאלו המועלות בבקשה דנן בעת"א 7028-08-14, שם נידונה החלטה קונקרטית להעברתו מכלא איילון, בו הוחזק בתנאי הפרדה באגף שמור. טענותיו נדחו בהחלטתו של כב' הנשיא א' טל מיום 17.9.2014. בהתאם, הועברהמבקש ממתקן כליאה אילון למתקן כליאה אשל. המבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעת"א 7028-08-14, ומבקש רק כעת ובמסגרת הבקשה שלפני, לערער עליה ולצורך כך אף עתר להארכת מועד בדיעבד.

4. ולבסוף, אציין כי סוגיה דומה נידונה ברע"ב 7949/13, בגדרה טען המבקש כי ראוי ליתן לאסיר שהוחלט על העברתו הודעה מוקדמת של 48 שעות, כדי לאפשר לו למצות הליכים משפטיים. על אף שבבקשה דנן מתבקש בית המשפט ליתן סעדים שונים, נראה שקביעותיו של כב' השופט ע' פוגלמן באותו מקרה יפות גם למקרה דנן, בשינויים המתחייבים: