רע"ב 6227/14 עבד אלרחמאן תפאל נ' פרקליטות המדינה

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"א 3088-08-14, שניתן ביום 2.9.2014 על-ידי כב' השופטים ש' אטרש, י' שטרית ו-ס' דבור. בפסק הדין נדחתה עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת ועדת השחרורים אשר דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם על-תנאי ממאסרו.

רקע והליכים קודמים

2.        המבקש, יליד 1964, מרצה עונש של 64 חודשי מאסר בגין הרשעתו, על יסוד הודאתו ובגדר הסדר טיעון, בביצוע עבירות החזקה, עסקאות, תיווך וסחר בסמים מסוכנים. תקופת המאסר אותה הוא מרצה כוללת 40 חודשי מאסר שנגזרו עליו בגין ההרשעה ו-24 חודשי מאסר מותנה שהופעל (על קורות הפרשה ראו בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן בע"פ 6364/11 מיום 31.1.2012). כבר עתה ייאמר כי העבירות בהן הורשע המבקש בוצעו כחצי שנה בלבד לאחר ששוחרר בשחרור מוקדם ממאסרו הקודם, ובעת שהיה מוגדר כ"אסיר ברישיון". מכל מקום, במסגרת ריצוי מאסרו הנוכחי דנה ועדת השחרורים שלוש פעמים בבקשתו לשחרור מוקדם, כדלהלן:

             (א)      החלטת הוועדה מיום 4.7.2013 – בגדר החלטה זו נדחתה לראשונה בקשת המבקש לשחרור מוקדם. הוועדה ציינה כי לחובת המבקש עבר פלילי עשיר, וכמו כן כי לא ניתן ליתן בו אמון כיוון שהוא ביצע את העבירות תוך הפרת תנאי שחרורו המוקדם ממאסרו הקודם. עוד נאמר כי הוצג מידע מודיעיני על פעילות פלילית שביצע המבקש בתוך כתלי הכלא. בצד זאת ציינה הוועדה כי המבקש לא מיצה את הליכי הטיפול בכלא והמליצה לו למצות את הליך הטיפולי שהחל. עתירה מנהלית שהגיש המבקש כלפי החלטה זו של הוועדה נדחתה ביום 14.8.2013 תוך שנשמרו טענות הצדדים. בית המשפט המליץ למבקש לשנות מדרכיו וקבע כי אם יחול שינוי נסיבות ידון עניינו בפני הוועדה פעם נוספת בתוך שלושה חודשים (עת"א (מחוזי-נצרת) 1116-08-13, כב' השופטים י' כהן, ד' צרפתי ו-ע' עיילבוני). 

             (ב)      החלטת הוועדה מיום 28.4.2014 – החלטה זו ניתנה לאחר שהמבקש הגיש בקשה לדיון חוזר בבקשת שחרורו המוקדם. עובר למתן ההחלטה זו הוגש דו"ח עדכני לוועדה מטעם גורמים טיפוליים בשב"ס, בו צוין כי המבקש סיים תכנית טיפולית בת תשעה חודשים, במסגרתה הוא התמיד בטיפול והביע חרטה אותנטית על מעשיו. ואולם, חרף האמור בדו"ח, החליטה הוועדה לדחות בשנית את בקשת המבקש, בציינה כי הוצג בפניה מידע עדכני, ממנו עלה כי המבקש ממשיך בפעילותו הפלילית מתוך כתלי הכלא. גם כלפי החלטה זו הגיש המבקש עתירה מנהלית, ואולם, טרם הדיון שנקבע לשמיעת העתירה, התגלה כי הוכנה למבקש תכנית שיקום מטעם רשות שיקום האסיר אשר כללה בין היתר שחרור בפיקוח אלקטרוני ומעצר בית מלא בשעות הלילה (להלן: תכנית השיקום). בשל כך קבע בית המשפט המחוזי ביום 25.6.2014, בהסכמת הצדדים, כי הדיון יוחזר לוועדה אשר תערוך בחינה מחודשת בה תיבדק גם תכנית השיקום (עת"א (מחוזי-נצרת) 15762-05-14, כב' סגן הנשיא ב' ארבל והשופטים ד' צרפתי ו-י' שטרית).

             (ג)       החלטת הוועדה מיום 28.7.2014 – בהתאם לאמור דנה ועדת השחרורים בשלישית בעניינו של המבקש, תוך בחינת תכנית השיקום. בתום הדיון, החליטה הוועדה לדחות פעם נוספת את בקשת המבקש לשחרור מוקדם. הוועדה ציינה כי "לא ברור לנו מה גרם לרש"א להירתם לתכנית שיקום חדשה, זאת לאור ההפרה הגסה של תנאי השחרור הקודמים, וביצוע עבירות בזמן היותו משוחרר על תנאי". כן נאמר, כי בהתחשב במידע המודיעיני אודות המבקש ובעברו הפלילי המכביד, אין בתכנית השיקום שהוצעה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור. עתירה מנהלית אשר הגיש המבקש נגד החלטה זו, היא העתירה העומדת במוקד בקשת רשות הערעור דנא, נדחתה. נפסק, כי לא קיימת עילה להתערב בהחלטת הוועדה, המבוססת היטב על מידע מודיעיני, ואשר בגדרה נשקלו כדבעי מלוא השיקולים הרלבנטיים, לרבות הסיכון הנשקף מהמבקש ותכנית השיקום שהוכנה. בתוך כך, נדחתה טענת המבקש כי החלטות הוועדה היו שרירותיות ולא עקביות, וכי הן סותרות זו את זו. 

3.        להשלמת התמונה יצוין, כי מועד שחרורו של המבקש, בניכוי מנהלי, חל ביום 16.4.2015, ומועד חלוף שני-שלישים ממאסרו עבר זה מכבר בשים לב לכך שתקופת מאסרו החלה להימנות ביום 10.3.2010.

טענות הצדדים