רע"ב 51/15 פלוני נ' ועדת השחרורים ואח'

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטים: ב' ארבל (סג"נ), ש' אטרש, י' אברהם) מתאריך 10.12.2014 ב-עת"א 40822-10-14, בגדרו נדחתה, בדעת רוב, עתירתו של המבקש כנגד החלטתה של ועדת השחרורים שלא לשחרר אותו שחרור מוקדם על תנאי.

להלן אביא את הנתונים הדרושים להכרעה.

רקע עובדתי

2. המבקש, אזרח ישראלי, יליד 1953, הורשע בעבירות של סיוע לאויב במלחמה וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה.
3. לפי המתואר בכתב האישום, בשנת 1971 המבקש עזב את גבולות הארץ, הסתנן ללבנון, והתגייס לשורות ארגון הפת"ח (אשר הוכרז על ידי המדינה כארגון טרור). המבקש היה פעיל בכיר בארגון, והשתתף בתכנון פעילות צבאית כנגד ישראל ובשילוחם של מחבלים לביצוע פיגועים בתוך ישראל וביעדים ישראלים בחו"ל. העבירה האחרונה בה הואשם המבקש בוצעה בדצמבר 1990.

4. בשנת 2008 המבקש נכנס לישראל באמצעות תעודת מעבר. עם כניסתו נעצר המבקש על ידי הרשויות, ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע העבירות שהוזכרו לעיל, אשר בעקבות הרשעתו בהן הוא מרצה, החל מתאריך 28.04.2010, עונש מאסר בן 7 שנים.

5. בתאריך 10.9.2014 עלה עניין שחרורו המוקדם של המבקש בפני ועדת השחרורים (להלן: הוועדה). בתאריך 15.09.2014 החליטה הוועדה לדחות את בקשתו של המבקש לשחרור מוקדם על תנאי, בשל מסוכנותו. אביא להלן את עיקרי הדברים שנקבעו בהחלטת הוודעה:

בהחלטתה התייחסה הוועדה, באריכות, לתפקידים שהמבקש מילא במהלך פעילותו בארגון הפת"ח, אשר העידו על חומרתן המיוחדת של העבירות שבהן הוא הורשע. הוועדה ציינה כי אופי העבירות וחומרתן מעידים, כשלעצמם, על הזדהות עם אידיאולוגיה רצחנית, שלא בוחלת בהריגתם של חפים מפשע, וממילא על מסוכנותו הגבוהה של המבקש, זאת כפי שאף עולה מהפסיקה בעניינם של אסירים אחרים, שהועמדו בפני ועדות שחרורים בשל ביצוע עבירות על רקע אידיאולוגי (השוו, למשל: בג"ץ 1920/00 גלאון נ' ועדת השחרורים, פ"ד נד(2) 313 (2000) (להלן: בג"ץ גלאון)).