רע"א 9723-12-16 עמר נ' דנאור מערכות תאטרון ואולפנים בע"מ ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקווה מיום 01.12.16 (כב' השופטת ע' יוסף-קוזין) אשר דחה את בקשת המבקש לביטול הסעדים הזמניים שניתנו כנגדו- במעמד צד אחד- בהחלטות מיום 09.11.16 ומיום 22.11.16.

2.בקצרה יפורט כי המשיבה 1 (היא התובעת בבימ"ש קמא) הגישה כנגד המבקש וכנגד המשיבה 2 (הם הנתבעים) תובענה כספית על סך 192,222 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה 1 עוסקת במכירת ציוד תאורה מקצועי, והמשיבה 2 עוסקת במתן שירותי תאורה והגברה, כאשר המבקש הוא מנהלה. בכתב התביעה נטען כי המשיבה 2 רכשה ציוד תאורה מהמשיבה 1, וחלק מהשיקים שנמסרו מטעם המבקש והמשיבה 2 בגין תמורת הציוד חוללו. בינואר 2016 הגיעו הצדדים להסכמה בדבר פריסת החוב שנותר (בסך של 216,222 ₪), ל- 27 תשלומים בסך 8,000₪ כל אחד בהוראות קבע. לטענת המשיבה 1, שולמו 3 תשלומים ונותר חוב בסך של 192,222₪ ועל כן הגישה את תביעתה.

בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה לסעדים זמניים. בהחלטתה מיום 09.11.16 נעתר בית המשפט קמא לבקשה, וניתן צו עיקול זמני עד לגובה סכום התביעה וכן ניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים להשתמש בציוד שמכרה להם התובעת ואשר נמצא במחסני המשיבה 2, תוך שהמשיבה 1 חוייבה בערבויות מתאימות ונקבע דיון במעמד הצדדים. בהמשך (בהחלטה מיום 22.11.16), אף מונה כונס נכסים זמני לתפיסת הציוד שמכרה המשיבה 1 לנתבעים והמצוי אצלם במחסנים או במשאיות.

המבקש הגיש בקשה לביטול הסעדים הזמניים שהוטלו. בדיון שהתקיים ביום 01.12.16 טענו הצדדים בבקשה ובתום הדיון ניתנה החלטה הדוחה, כאמור, את הבקשה לביטול סעדים זמניים.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.לטענת המבקש שגה בימ"ש קמא עת דחה את בקשתו. לטענתו, בתמצית, נסיבות המקרה אינן מצדיקות מתן צו חריג וקיצוני של תפיסת נכסים; המשיבה 1 עיקלה ותפסה ציוד שכבר שולם תמורתו; המשיבה 1 תפסה ציוד שנקנה בסך של כ-370,000 ₪, סכום הכפול מהסכום הנתבע; צו העיקול וצו המניעה פקעו שכן לא הומצאו למבקש בהמצאה אישית; המבקש קיבל את הצו באיחור של 3 ימים מיום מתן ההחלטה; לא הוכחו התנאים למינוי כונס נכסים; לא הוצגו ראיות לקיומו של חשש ממשי להעלמתם או השמדתם של הנכסים; למבקש אין אינטרס בהשמדת הציוד שכן הוא חייב לעשות שימוש בציוד לצורך פעילותו העסקית; מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש; המבקש עושה שימוש בציוד לצורך יצירת הכנסתו, ואם לא תהיה לו הכנסה הוא עלול להגיע למצב של חדלות פירעון; ככל שלא יבוטל הצו הוא יהיה חשוף להפרת ההתחייבות כלפי צדדים שלישיים, ויהיה בכך פגיעה במוניטין של המבקש ושל המשיבה 2; ערכו הכספי של הציוד ירד עד למתן פסק הדין ולא יהיה כל ערך לציוד; צו המניעה לא הופר, שכן נעשה שימוש בציוד שנמצא במחסנים של המבקש (ולא בציוד הנמצא במחסני המשיבה 2); לא התקיימו התנאים הנדרשים לצורך הטלת צו עיקול וצו מניעה; המשיבה 1 חסרת תום לב; עוקל רכוש שלא נרכש מהמשיבה 1.

4.דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת עמדת הצד שכנגד.

הלכה היא, כי ערכאת הערעור לא תתערב, דרך כלל, בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע להחלטות שעניינן סעדים זמניים, וכי התערבות שכזו תיעשה במשורה ובמקרים חריגים (ר' רע"א 2881/15 קנפלר נ' אברהם , מיום 11.05.15; רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון, מיום 04.05.11).

ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנושא צווי מניעה, אלא כאשר החלטת בימ"ש קמא נסמכת על בסיס מוטעה של הדין או של העובדות, מה שאין כן בעניינינו, ר' ד"ר א. וינוגרד, צווי מניעה, מהדורה שניה, 2008, עמ' 52.

לא זו אף זאת, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע לצווים זמניים וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בשיקול דעת זה, בייחוד כך הוא במקום שבו התאפשר לערכאה הדיונית להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמצהירים והראיות שהובאו בפניה לשם הכרעה בסעד הזמני. ר' בר"ע 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ'JSC (מיום 28.10.10); רע"א 769/11 דנה אלמסוני ואח' נ' גרציאלה כרמון ואח' (מיום 04.05.11). רוחב שיקול הדעת המוענק לערכאה הדנה בבקשה למתן סעד זמני עומד ביחס הפוך להיקף שיקול הדעת המצומצם המוענק לערכאת הערעור (ר' בע"מ 6025/11 פלוני נ' פלונית, מיום 11.01.12), ואין מקום לסטות מהכלל בנסיבות שלפני.